יום חמישי, 18 בנובמבר 2021

ניסה לחנוק למוות את אחיינו בן השבע

 פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה היום לבית המשפט המחוזי בב"ש כתב אישום נגד תושב הפזורה  -הבדואית בנגב, שניסה לחנוק למוות את אחיינו בן השבע-

ועוד כמה מאמרים

כתב האישום מייחס לנאשם ביצוע עבירות של נסיון רצח ותקיפה.

על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד אירה ויימן קריקון, הנאשם, מסיבה לא ידועה, גרר בכוח את הילד למחסן הסמוך למתחם מגוריהם, ושם חנק אותו בצווארו. הילד זעק לאמו, ניסה להשתחרר מאחיזתו של הנאשם ולברוח מהמחסן. בשלב מסוים,  הנאשם הרים את הילד בידיו, השליכו ארצה והילד איבד את ההכרה. הילד הובהל לטיפול רפואי במרכז הרפואי "סורוקה".

הפרקליטות מבקשת לעצור את הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.




יום רביעי, 7 ביולי 2021

חוק האזרחות: בג"צ דחה העתירה לאיחוד המשפחות

 

בית המשפט העליון דחה ואף ללא צורך בתגובה את בקשת רשות הערעור שהגיש עו"ד צבי ריש נגד איש
העסקים משה חוגג


 ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

 עניינה של העתירה בטענת העותרים כי המשיבים אינם מטפלים בבקשתם לאיחוד משפחות ולמתן מעמד של תושבות קבע באיזור יהודה ושומרון (להלן: האיזור) לעותרת 1 (להלן: העותרת) ולילדיה, עותרים 2 ו-3. מהעתירה עולה כי ביום 5.8.2018 הגישה עותרת 4, אמה של העותרת, בקשה לאיחוד משפחות ברשות הפלסטינית (להלן: הרשות הפלסטינית או הרשות). בסמוך להגשת הבקשה, ביקשה העותרת מהמשיבים להאריך לה ולילדיה את אשרת השהייה באיזור, אך הבקשה סורבה. עתירה שהגישו העותרים לבית משפט העליון בעניין זה נמחקה בהסכמה ביום 4.11.2019. בפסק הדין הוארך, לפנים משורת הדין, הצו הארעי שניתן באותו הליך המורה כי עותרים 3-1 לא יורחקו מהאיזור למשך 90 ימים, תוך שהובהר כי "ככל שבחלוף פרק זמן זה לא תועבר למתפ"ש [מתאם פעולות הממשלה בשטחים] על ידי הרשות הפלסטינית בקשת העותרים לאיחוד משפחות, העותרת 1 וילדיה העותרים 3-2 יעזבו את האיזור". משחלפו 90 הימים האמורים, הוגשה על ידי העותרת בקשה נוספת להארכת אשרת השהייה לה וילדיה אך בקשה זו נדחתה. עתירה מנהלית שהגישה העותרת לבית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, נדחתה גם כן. בפסק הדין של בית המשפט לעניינים מנהליים נקבע כי על פי תגובת המשיבים, לא התקבלה מהרשות הפלסטינית כל בקשה לאיחוד משפחות בעניינה של העותרת וילדיה. עם זאת, לפנים משורת הדין הוארך צו הביניים לפיו העותרת וילדיה לא יורחקו מהאיזור עד ליום 1.7.2021, זאת בעיקר על מנת לאפשר לעותרת להראות עד למועד זה כי בקשתה לאיחוד משפחות הועברה על ידי הרשות הפלסטינית למתפ"ש. מכאן לעתירה שלפנינו, במסגרתה נטען למדיניות לא-רשמית ולא-מוצהרת של המשיבים, שלא לדון בבקשות לאיחוד משפחות, "באמתלה" לפיה הרשות הפלסטינית לא העבירה בקשה לאיחוד משפחות. עוד התבקשנו להורות כי עותרים 3-1 לא יורחקו מהאיזור עד להכרעה בעתירה. בג"צ קבע, כי דין העתירה להידחות על הסף בהיעדר עילה להתערבות שיפוטית. נקבע זה מכבר כי אין מקום להתערבות בהחלטות המשיבים בבקשות לאיחוד משפחות כל עוד הבקשות לא הועברו על ידי הרשות הפלסטינית לאישורם של המשיבים (בג"ץ 358/19 קיסי נ' מדינת ישראל (2.7.2019); בג"ץ 1333/19 אבו נגם נ' מדינת ישראל, פסקה 3 (28.7.2020); בג"ץ 5309/20 לינא נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (20.10.2020)). העותרים כלל לא גיבו, אף לא בגיבוי מינימלי הכולל צירוף מסמכים או ציון תאריכים, את טענתם כי בקשתם הועברה למשיבים על ידי הרשות הפלסטינית, וזאת באמתלה כי "הרשות אינה נוהגת לתת אסמכתאות בכתב ביחס לאישור בקשות לאיחוד משפחות שאושרו על ידה". לא ניתן להסתפק בטענת העותרת כי נמסר לה שהרשות הפלסטינית העבירה בקשה למשיבים (וראו למשל: בג"ץ 2060/15 פלוני נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש, פסקה 6 (20.7.2015); בג"ץ 1332/19 חסן נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (1.5.2019)). משלא נמצא כי בקשה הועברה לישראל מהרשות, לא קמה כל עילה להתערבות בג"צ במקרה דנן (וראו: בג"ץ 9171/18 בראהמה נ' מדינת ישראל (18.6.2019); בג"ץ 3435/20 בסאם נ' מדינת ישראל (21.10.2020)). בנוסף על האמור, גם לא הוצגה תשתית מינימלית ביותר לביסוס הטענה ל"מדיניות" לא מוצהרת של התעלמות מבקשות לאיחוד משפחות תוך שימוש ב"תירוץ" שלא התקבלה בקשה מהרשות. כל 
טרוניה בעניין זה יש להפנות לרשות ולא למשיבים. 



 עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.

יום רביעי, 7 באפריל 2021

תביעה ייצוגית? מי רוצה להיות מיליונר?


תביעה ייצוגית? מי רוצה להיות מיליונר?
מנגנון התביעות הייצוגיות במשפט הישראלי נותן אפשרות לכל אחד ואחת מאיתנו לפעול במסגרת תביעה ייצוגית לתיקון עוולות שונות, ולהיות זכאי לתגמול של מיליוני שקלים, בעבור הנכונות לנהל תביעה ייצוגית לטובת ציבור רחב.
תביעה ייצוגית יכולה להיות מוגשת על ידי אדם אחד שמבקש לייצג גם מיליוני אחרים אפילו בלי לשאול לדעתם על כך ובמקרים רבים אף מבלי שידעו על כך.
החוק מאפשר להגיש תובענה נגד עסקים וגם נגד רשויות ציבורית, למשל כדי להשיב  סכומים שהרשות גבתה שלא כדין, כמס, כאגרה או כתשלום חובה אחר. אולם נקבעו לכך סייגים שונים. בנוסף, בית המשפט לא יאשר תובענה ייצוגית נגד רשות אם הרשות הודיעה כי לא תגבה עוד את התשלום שבגללו הוגשה הבקשה ואם הוכח לבית המשפט כי היא אמנם עשתה כך 

בנושאים אחרים, החוק מאפשר מספר עניינים בהם רשאי אדם להגיש תביעה ייצוגית והבולטים שבהם הינם עניינים שבין צרכנים לעסקים, בין לקוחות לבנקים, בין חברות הביטוח וקרנות הפנסיה לבין המבוטחים, ובשנים האחרונות גם בין נמעני הודעות פרסומיות בלתי רצויות- לבין המפרסמים באותן הודעות.
בתביעה שהוגשה נגד מפעל הפיס וגופים נוספים ושעדיין מתנהלת בבית המשפט המחוזי בחיפה, אישר בית המשפט לשני תובעים ייצוגיים לייצג קבוצה לכאורה של מאות אלפי נמעני פרסומים מטרידים, בגדר תביעה שאושרה על סך של חמישים מיליון ₪.
אותם שני תובעים קיבלו מספר הודעות פרסומיות בלתי רצויות מגורמים שונים שפרסמו את הגרלות מפעל הפיס ועתה במידה וההליך המשפטי יסתיים בניצחונם המלא בתביעה, הם צפויים יחד עם עורכי דינם לזכות בפיצוי של עד כעשרה מיליון ₪.
בתביעה אחרת שמתנהלת בבית המשפט המחוזי בתל אביב, אישר לאחרונה בית המשפט את התביעה שהוגשה כבר לפני חמש שנים כתביעה ייצוגית, בסכום של 380 מיליון שקל. בתביעה נטען כי הראל אינה משלמת את כל התגמולים המגיעים למבוטחים בפוליסות ביטוח חיים ואובדן כושר עבודה וככל והתביעה תתקבל במלואה, צפויים התובע ועורך דינו בתביעה לקבל עד 76 מיליון ₪ כתגמול וכשכר טרחת עורכי דין, למרות שהמבוטח שהגיש את התביעה ניזוק לכאורה ממחדליה של הראל באופן אישי- רק באלפי שקלים בודדים.
בשנת 2016 למשל, במסגרת 10 התביעות הייצוגיות הגדולות ביותר שהסתיימו, הושבו לציבור 433 מיליון שקל; והגמול הממוצע ששולם לתובעים הייצוגיים עצמם עמד על-סך של 738 אלף שקל - 1.7% מסכום הזכיות.
במסגרת תביעה ייצוגית שנוהלה נגד חברות "מאגרי-בנייה" ו"מ.ת.מ מבני תעשייה ומלאכה", ניתן פיצוי בסך של כ-25.3 מיליון שקל לחברי הקבוצה מהציבור, ושולם גמול של כ-1.7 מיליון שקל לתובעים הייצוגיים - גמול מהגבוהים שנפסקו לתובע ייצוגי יחיד בארץ עד כה.
באמצעות התגמול לאדם שנוטל על עצמו ומצליח כתובע ייצוגי, החוק בישראל אפילו מעודד במצבים מסויימים את אותה האכיפה האזרחית.
מנגנון התביעות הייצוגיות פועל כך, שהתובע המבקש לייצג את ציבור הנפגעים (התובע הייצוגי) מגיש את תביעתו האישית, ובמקביל  הוא מגיש בקשה לאשר את תביעתו כתביעה ייצוגית. על התובע הייצוגי להראות כי העילה  לתביעה מתאימה לקבוצה גדולה של אנשים שיש להם  מכנה משותף עם תביעתו שלו (שאלות משותפות של עובדה או משפט). הוא נדרש להוכיח כי הוא מתאים לשמש תובע ייצוגי, וכן חלים עליו תנאים נוספים שנקבעו בחוק.
במסגרת פשרה שאושרה לאחרונה בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד רשת יינות ביתן בגין שקילת האריזה יחד עם המוצר, הוביל בית המשפט לפשרה לפיה הרשת תפחית 25 גרם ממחיר עוף ובקר ארוזים כף שתוספת המשקל שהרשת תספק לצרכניה, תגיע לשווי של 2.5 מיליון שקל שיחולקו לצרכנים

התובעים הייצוגיים, הצרכנים שהגישו את התביעה, קיבלו 87,750 ₪ ואילו עורכי דינם קיבלו כתגמול עוד 225 אלף שקל בתוספת מע"מ.

חשוב לומר, שלא כל עוולה צרכנית מקימה עילת תביעה ייצוגית וחשוב לא פחות לומר שמרבית התביעות הייצוגיות לא מתקבלות על ידי בתי המשפט.

בתחילת השנה גם, הוכנסה לחוק הוראה לפיה על התובע הייצוגי לשלם אגרת בית משפט שנעה בין חמשת אלפים ₪ ל חמש עשרה אלף ₪, וזאת בעיקר בכדי למנוע את הצפת בתי המשפט בתביעות שגויות ורשלניות שמפריעות להתנהלות הנתבעים ולא מביאות תועלת לצרכנים.

כדאי לשים לב, שבכל תביעה משפטית בית המשפט רשאי לפסוק הוצאות ותשלום שכר טרחת עו"ד לנתבע נגד התובע במקרה של דחיית התביעה. במקרה של תובענה ייצוגית סכום ההוצאות ושכ"ט עו"ד עלול  להיות עשרות אלפי שקלים: בין 10,000 ₪ ל-50,000 ₪.  

לפעמים התובע הייצוגי מבקש  לסגת מהתביעה לאחר שעיין בתגובת הנתבע והבין שאין סיכוי כי יזכה בתביעתו. במקרה זה התובע מבקש מבית המשפט למחוק את התביעה מבלי לפסוק הוצאות נגדו. לעתים הנתבע מסכים לבקשת התובע ואף מוותר על פסיקת הוצאות ושכ"ט


בינתיים, תעשיית התביעות הייצוגיות ממשיכה לפרוח בישראל, כך שביהמ"ש המחוזי בעיר לוד אישר לפני כשבועיים ניהול תביעה ייצוגית שהוגשה נגד ארבע חברות הביטוח הגדולות בישראל בהיקף כ-100 מיליון שקל, וזאת בגין גבייה לא חוקית של "הוצאות ניהול השקעה"

בית המשפט העליון גם המליץ בימים אלו לאשר תביעה ייצוגית נגד עיריית תל אביב מאחר והתובעים שילמו מראש את חשבון הארנונה השנתי שלהם ולא קיבלו את ההנחה המובטחת.

אותה בקשת אישור תביעה ייצוגית בעשרות מיליוני שקלים שמתנהלת עדיין בשם כל תושבי תל אביב קובעת שב-2012-2014 אזרחים ששילמו את הארנונה באמצעות הוראת קבע בבנק ציפו לקבל הנחה של 2%, כפי שלטענתם הבטיחה העירייה בפרסומים, אך הופתעו לגלות שלא קיבלו אותה בפועל.

כל תביעה ייצוגית שמוגשת בישראל גם נרשמת בפנקס התביעות הייצוגיות שפתוח לציבור ונועד בכדי למנוע הגשת תביעות זהות ומקבילות על ידי אנשים שונים בעניינם זהים.

בשנים האחרונות גם קמו גופים צרכניים שונים ללא מטרות רווח, המסייעים בהוצאות המימון הנדרשות לצרכנים ולעורכי הדין העוסקים בתביעות הייצוגיות עוד בטרם בית המשפט מאשר את ניהול התביעה הייצוגית, להגיש ולנהל תביעות ייצוגיות שיביאו תועלת לציבור צרכני רחב.
השבוע בעקבות תביעה ייצוגית שהגיש תייר בשם שון פירברג לבית המשפט המחוזי בירושלים—יחסכו מתיירים שבאים לישראל החל מהשנה מיליוני שקלים במצטבר. שכן בעקבות בקשה לאישור תביעה ייצוגית שהגיש פירברג ביולי 2018, שינתה רשות המסים את ההנחיות הנוגעות להחזרי מס לתיירים שרכשו מוצרים בעת ביקורם בישראל.

לפי ההנחיות, שנכנסו לתוקף בינואר 2019, סכום הרכישה המינימלי לקבלת החזר מע"מ לתיירים ירד מ–400 שקל ל–125 שקל, הבדל שישקף כאמור הפרש של מיליוני שקלים שבמקום להישאר בקופת רשות המיסים יוחזרו מעתה לתיירים, בצורה דומה למקובל במרבית מדינות העולם.

כל אחד יכול להרים את הכפפה, לפנות לעורך דין מתאים ולתקן יחדיו עוולות כלפי הציבור או חלקים מהציבור, ואולי בכלל להפוך להיות מזה מיליונר.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.