יום חמישי, 20 בינואר 2022

נדחתה עתירה לבג"צ בנוגע להסדר טיעון עם ח"כ אריה דרעי

 בית המשפט העליון דחה עתירה שהוגשה בעקבות הודעת היועץ המשפטי לממשלה בדבר הסדר טיעון שנערך עם ח"כ אריה דרעי בקשר לכתב האישום שהוגש נגדו.

ועוד כמה מאמרים:

·  עדכון מדרגות מס רכישה לשנת 2022, בהתאם לשינוי במדד...

·  פרקליטות און ליין - הפרוייקט החדש של פרקליטות המדינה

·  בג"צ דחה עתירה לבחון שיווין נטל מזונות הקטינים

·  106 מיליון ₪ קנסות בגין הפרת שימוש חוק המזומן

·  עד המדינה ארכי פושע, עבירות שביצע בארה"ב הובילו לגיוסו כסוכן FBI

·  גל האומיקרון - הוגש כתב אישום בגין הפרת בידוד

·  העליון נגד פייסבוק, תשלם הוצאות משפט ותעמוד לדיון ...

·  כתב אישום בפרשת ספאם, עוקץ והתחזות לחב' דואר ישראל



העותרים טענו כי חרף הודעתו של ח"כ דרעי כי בכוונתו להתפטר מן הכנסת, המדינה מחויבת לטעון בפני בית משפט השלום הדן בעניינו הפלילי שדבק קלון במעשיו. בית המשפט העליון קיבל את עמדת המדינה וקבע שקיום דיון תיאורטי בשאלת הקלון, בלא תפקיד ציבורי קונקרטי שאותו ממלא ח"כ דרעי או מבקש למלא בעת הזו, אינו תואם את הוראות החוק והפסיקה.

בפסק הדין נכתב "העותרת טענה כי התפטרותו של ח"כ דרעי היא בבחינת "קונץ-פטנט" שנועד לסלול את דרכו חזרה לכנסת. אך שנינו ולמדנו כי "לַכֹּל, זְמָן; וְעֵת לְכָל-חֵפֶץ, תַּחַת הַשָּמָיִם" אם וכאשר כך ייעשה, הרי שהעותרת מכירה היטב את הדרך לבית משפט זה ושערי בית המשפט נותרו פתוחים".

גם בנוגע להטבות להן זכאי ח"כ לשעבר, הצהיר ב"כ של ח"כ אריה דרעי כי בכוונתו לוותר על הטבות אלה, בהתאם לכך קבעו השופטים שגם טענה זו מתייתרת.

 

ההליך נוהל באמצעות עו"ד נטע אורן ועו"ד רנאד עיד, ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה.

כתב אישום מתוקן נגד חיים רביבו במסגרת הסדר טיעון

 פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה לבית המשפט המחוזי מרכז כתב אישום מתוקן נגד חיים רביבו, במסגרת הסדר טיעון. כתב האישום הוגש במסגרת פרשת "צדק עירוני", שנכללה בכתב האישום נגד חבר הכנסת דוד ביטן, המשנה לראש עיריית ת"א, ארנון גלעדי, ואחרים.

ועוד כמה מאמרים:

·  עדכון מדרגות מס רכישה לשנת 2022, בהתאם לשינוי במדד...

·  פרקליטות און ליין - הפרוייקט החדש של פרקליטות המדינה

·  בג"צ דחה עתירה לבחון שיווין נטל מזונות הקטינים

·  106 מיליון ₪ קנסות בגין הפרת שימוש חוק המזומן

·  עד המדינה ארכי פושע, עבירות שביצע בארה"ב הובילו לגיוסו כסוכן FBI

·  גל האומיקרון - הוגש כתב אישום בגין הפרת בידוד

·  העליון נגד פייסבוק, תשלם הוצאות משפט ותעמוד לדיון ...

·  כתב אישום בפרשת ספאם, עוקץ והתחזות לחב' דואר ישראל

על פי ההסדר, רביבו יודה בעבירה של סיוע להפרת אמונים במסגרת יחסיו עם גלעדי, והצדדים יבקשו בהסכמה מביהמ"ש לגזור עליו עונש של ארבעה חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבירות שירות, קנס של 20 אלף שקל ומאסר על-תנאי.

 

על פי כתב האישום המתוקן, רביבו היה היזם והבעלים, יחד עם אחרים, של פרויקט בניה בתל אביב. משנתקל בקשיים שהתעוררו בתוקף היתר הבניה של הפרויקט פנה רביבו לארנון גלעדי, ששימש כחבר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, לצורך קבלת סיוע. גלעדי פעל לסייע לרביבו להביא לפתרון הקשיים, בין היתר באמצעות פניות לגורמים מקצועיים בעירייה. במהלך פגישה בין גלעדי ורביבו בנובמבר 2017, ביקש גלעדי מרביבו כספים למימון פעילות מפלגתית אותה הוא מקדם. רביבו נעתר לבקשה ולאחר מכן העביר 10,000 שקלים שנרשמו לפקודת "תל אביב שלנו צדק עירוני", אשר הוצגה לרביבו כעמותה.

 

על פי כתב האישום המתוקן, רביבו העביר לגלעדי את הסכום האמור ביודעו כי גלעדי פועל במסגרת תפקידו לקידום הפרויקט וכי ההעברה מעמידה את גלעדי בניגוד עניינים בין חובותיו כעובד ציבור לבין האינטרסים של רביבו, הנובעים מהקשרים ביניהם ומהעברת הכסף.

 

כזכור, גלעדי מואשם בכך שלקח שוחד מרביבו ומאחרים, תוך שהציג מצג לפיו הכספים נועדו לקידום פעילות עמותה, כאשר בפועל כלל לא הייתה קיימת עמותה, והכספים שביקש ולקח נועדו לשמש למימון אירועים ופעילויות שונות שמטרתן טיפוח תדמיתו הציבורית וקידום מועמדותו לקראת הבחירות לרשויות המקומיות.

 

התיק נחקר ביחידה הארצית לחקירות הונאה בלהב 433 של משטרת ישראל בשיתוף עם רשות המסים והרשות לאיסור הלבנת הון, ומטופל ע"י עורכי הדין אתי בן-דור, יעל שניידר, עדי אפלבוים-גרוזמן, רוי גורדון ותומר וירט מפרקליטות מיסוי וכלכלה.



נכנסו לבית הקברות קפצו על המצבות והעלו לאפליקציית ה-TIKTOK

 פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) הגישה לבית משפט השלום בעיר כתב אישום נגד נסים עוויסאת (19) וקטין (17), תושבי ירושלים, זאת לאחר שנכנסו לבית קברות יהודי, קפצו על מצבות, תיעדו והפיצו סרטון ברשת- כל אחד על פי חלקו.

ועוד כמה מאמרים:

·  עדכון מדרגות מס רכישה לשנת 2022, בהתאם לשינוי במדד...

·  פרקליטות און ליין - הפרוייקט החדש של פרקליטות המדינה

·  בג"צ דחה עתירה לבחון שיווין נטל מזונות הקטינים

·  106 מיליון ₪ קנסות בגין הפרת שימוש חוק המזומן

·  עד המדינה ארכי פושע, עבירות שביצע בארה"ב הובילו לגיוסו כסוכן FBI

·  גל האומיקרון - הוגש כתב אישום בגין הפרת בידוד

·  העליון נגד פייסבוק, תשלם הוצאות משפט ותעמוד לדיון ...

·  כתב אישום בפרשת ספאם, עוקץ והתחזות לחב' דואר ישראל

על פי כתב האישום, באפריל האחרון נכנסו הנאשמים, ללא רשות, לבית הקברות היהודי בהר הזיתים. הנאשם הקטין עלה על המצבות וקפץ עליהן והנאשם הבגיר תיעד את מעשיו, העלה את הסרטון לאפליקציית ה-TIKTOK ותייג את הסרטון תחת הכותרת "ירושלים, מוחמד, פלסטין, ערבייה, תחיי פלסטין". אז הוא ניסה למחוק את הסרטון אך ללא הצלחה. הסרטון זכה לאלפי צפיות ברשת.

 

כתב האישום מייחס לנאשמים ביצוע עבירה של כניסה ללא רשות למקום פולחן או קבורה.

שימו לב: קיים איסור פרסום ביחס לכל פרט שעלול להביא לזיהוי הנאשם הקטין.



יום חמישי, 18 בנובמבר 2021

ניסה לחנוק למוות את אחיינו בן השבע

 פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה היום לבית המשפט המחוזי בב"ש כתב אישום נגד תושב הפזורה  -הבדואית בנגב, שניסה לחנוק למוות את אחיינו בן השבע-

ועוד כמה מאמרים

כתב האישום מייחס לנאשם ביצוע עבירות של נסיון רצח ותקיפה.

על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד אירה ויימן קריקון, הנאשם, מסיבה לא ידועה, גרר בכוח את הילד למחסן הסמוך למתחם מגוריהם, ושם חנק אותו בצווארו. הילד זעק לאמו, ניסה להשתחרר מאחיזתו של הנאשם ולברוח מהמחסן. בשלב מסוים,  הנאשם הרים את הילד בידיו, השליכו ארצה והילד איבד את ההכרה. הילד הובהל לטיפול רפואי במרכז הרפואי "סורוקה".

הפרקליטות מבקשת לעצור את הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.




יום רביעי, 7 ביולי 2021

חוק האזרחות: בג"צ דחה העתירה לאיחוד המשפחות

 

בית המשפט העליון דחה ואף ללא צורך בתגובה את בקשת רשות הערעור שהגיש עו"ד צבי ריש נגד איש
העסקים משה חוגג


 ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

 עניינה של העתירה בטענת העותרים כי המשיבים אינם מטפלים בבקשתם לאיחוד משפחות ולמתן מעמד של תושבות קבע באיזור יהודה ושומרון (להלן: האיזור) לעותרת 1 (להלן: העותרת) ולילדיה, עותרים 2 ו-3. מהעתירה עולה כי ביום 5.8.2018 הגישה עותרת 4, אמה של העותרת, בקשה לאיחוד משפחות ברשות הפלסטינית (להלן: הרשות הפלסטינית או הרשות). בסמוך להגשת הבקשה, ביקשה העותרת מהמשיבים להאריך לה ולילדיה את אשרת השהייה באיזור, אך הבקשה סורבה. עתירה שהגישו העותרים לבית משפט העליון בעניין זה נמחקה בהסכמה ביום 4.11.2019. בפסק הדין הוארך, לפנים משורת הדין, הצו הארעי שניתן באותו הליך המורה כי עותרים 3-1 לא יורחקו מהאיזור למשך 90 ימים, תוך שהובהר כי "ככל שבחלוף פרק זמן זה לא תועבר למתפ"ש [מתאם פעולות הממשלה בשטחים] על ידי הרשות הפלסטינית בקשת העותרים לאיחוד משפחות, העותרת 1 וילדיה העותרים 3-2 יעזבו את האיזור". משחלפו 90 הימים האמורים, הוגשה על ידי העותרת בקשה נוספת להארכת אשרת השהייה לה וילדיה אך בקשה זו נדחתה. עתירה מנהלית שהגישה העותרת לבית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, נדחתה גם כן. בפסק הדין של בית המשפט לעניינים מנהליים נקבע כי על פי תגובת המשיבים, לא התקבלה מהרשות הפלסטינית כל בקשה לאיחוד משפחות בעניינה של העותרת וילדיה. עם זאת, לפנים משורת הדין הוארך צו הביניים לפיו העותרת וילדיה לא יורחקו מהאיזור עד ליום 1.7.2021, זאת בעיקר על מנת לאפשר לעותרת להראות עד למועד זה כי בקשתה לאיחוד משפחות הועברה על ידי הרשות הפלסטינית למתפ"ש. מכאן לעתירה שלפנינו, במסגרתה נטען למדיניות לא-רשמית ולא-מוצהרת של המשיבים, שלא לדון בבקשות לאיחוד משפחות, "באמתלה" לפיה הרשות הפלסטינית לא העבירה בקשה לאיחוד משפחות. עוד התבקשנו להורות כי עותרים 3-1 לא יורחקו מהאיזור עד להכרעה בעתירה. בג"צ קבע, כי דין העתירה להידחות על הסף בהיעדר עילה להתערבות שיפוטית. נקבע זה מכבר כי אין מקום להתערבות בהחלטות המשיבים בבקשות לאיחוד משפחות כל עוד הבקשות לא הועברו על ידי הרשות הפלסטינית לאישורם של המשיבים (בג"ץ 358/19 קיסי נ' מדינת ישראל (2.7.2019); בג"ץ 1333/19 אבו נגם נ' מדינת ישראל, פסקה 3 (28.7.2020); בג"ץ 5309/20 לינא נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (20.10.2020)). העותרים כלל לא גיבו, אף לא בגיבוי מינימלי הכולל צירוף מסמכים או ציון תאריכים, את טענתם כי בקשתם הועברה למשיבים על ידי הרשות הפלסטינית, וזאת באמתלה כי "הרשות אינה נוהגת לתת אסמכתאות בכתב ביחס לאישור בקשות לאיחוד משפחות שאושרו על ידה". לא ניתן להסתפק בטענת העותרת כי נמסר לה שהרשות הפלסטינית העבירה בקשה למשיבים (וראו למשל: בג"ץ 2060/15 פלוני נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש, פסקה 6 (20.7.2015); בג"ץ 1332/19 חסן נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (1.5.2019)). משלא נמצא כי בקשה הועברה לישראל מהרשות, לא קמה כל עילה להתערבות בג"צ במקרה דנן (וראו: בג"ץ 9171/18 בראהמה נ' מדינת ישראל (18.6.2019); בג"ץ 3435/20 בסאם נ' מדינת ישראל (21.10.2020)). בנוסף על האמור, גם לא הוצגה תשתית מינימלית ביותר לביסוס הטענה ל"מדיניות" לא מוצהרת של התעלמות מבקשות לאיחוד משפחות תוך שימוש ב"תירוץ" שלא התקבלה בקשה מהרשות. כל 
טרוניה בעניין זה יש להפנות לרשות ולא למשיבים. 



 עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.

יום רביעי, 7 באפריל 2021

תביעה ייצוגית? מי רוצה להיות מיליונר?


תביעה ייצוגית? מי רוצה להיות מיליונר?
מנגנון התביעות הייצוגיות במשפט הישראלי נותן אפשרות לכל אחד ואחת מאיתנו לפעול במסגרת תביעה ייצוגית לתיקון עוולות שונות, ולהיות זכאי לתגמול של מיליוני שקלים, בעבור הנכונות לנהל תביעה ייצוגית לטובת ציבור רחב.
תביעה ייצוגית יכולה להיות מוגשת על ידי אדם אחד שמבקש לייצג גם מיליוני אחרים אפילו בלי לשאול לדעתם על כך ובמקרים רבים אף מבלי שידעו על כך.
החוק מאפשר להגיש תובענה נגד עסקים וגם נגד רשויות ציבורית, למשל כדי להשיב  סכומים שהרשות גבתה שלא כדין, כמס, כאגרה או כתשלום חובה אחר. אולם נקבעו לכך סייגים שונים. בנוסף, בית המשפט לא יאשר תובענה ייצוגית נגד רשות אם הרשות הודיעה כי לא תגבה עוד את התשלום שבגללו הוגשה הבקשה ואם הוכח לבית המשפט כי היא אמנם עשתה כך 

בנושאים אחרים, החוק מאפשר מספר עניינים בהם רשאי אדם להגיש תביעה ייצוגית והבולטים שבהם הינם עניינים שבין צרכנים לעסקים, בין לקוחות לבנקים, בין חברות הביטוח וקרנות הפנסיה לבין המבוטחים, ובשנים האחרונות גם בין נמעני הודעות פרסומיות בלתי רצויות- לבין המפרסמים באותן הודעות.
בתביעה שהוגשה נגד מפעל הפיס וגופים נוספים ושעדיין מתנהלת בבית המשפט המחוזי בחיפה, אישר בית המשפט לשני תובעים ייצוגיים לייצג קבוצה לכאורה של מאות אלפי נמעני פרסומים מטרידים, בגדר תביעה שאושרה על סך של חמישים מיליון ₪.
אותם שני תובעים קיבלו מספר הודעות פרסומיות בלתי רצויות מגורמים שונים שפרסמו את הגרלות מפעל הפיס ועתה במידה וההליך המשפטי יסתיים בניצחונם המלא בתביעה, הם צפויים יחד עם עורכי דינם לזכות בפיצוי של עד כעשרה מיליון ₪.
בתביעה אחרת שמתנהלת בבית המשפט המחוזי בתל אביב, אישר לאחרונה בית המשפט את התביעה שהוגשה כבר לפני חמש שנים כתביעה ייצוגית, בסכום של 380 מיליון שקל. בתביעה נטען כי הראל אינה משלמת את כל התגמולים המגיעים למבוטחים בפוליסות ביטוח חיים ואובדן כושר עבודה וככל והתביעה תתקבל במלואה, צפויים התובע ועורך דינו בתביעה לקבל עד 76 מיליון ₪ כתגמול וכשכר טרחת עורכי דין, למרות שהמבוטח שהגיש את התביעה ניזוק לכאורה ממחדליה של הראל באופן אישי- רק באלפי שקלים בודדים.
בשנת 2016 למשל, במסגרת 10 התביעות הייצוגיות הגדולות ביותר שהסתיימו, הושבו לציבור 433 מיליון שקל; והגמול הממוצע ששולם לתובעים הייצוגיים עצמם עמד על-סך של 738 אלף שקל - 1.7% מסכום הזכיות.
במסגרת תביעה ייצוגית שנוהלה נגד חברות "מאגרי-בנייה" ו"מ.ת.מ מבני תעשייה ומלאכה", ניתן פיצוי בסך של כ-25.3 מיליון שקל לחברי הקבוצה מהציבור, ושולם גמול של כ-1.7 מיליון שקל לתובעים הייצוגיים - גמול מהגבוהים שנפסקו לתובע ייצוגי יחיד בארץ עד כה.
באמצעות התגמול לאדם שנוטל על עצמו ומצליח כתובע ייצוגי, החוק בישראל אפילו מעודד במצבים מסויימים את אותה האכיפה האזרחית.
מנגנון התביעות הייצוגיות פועל כך, שהתובע המבקש לייצג את ציבור הנפגעים (התובע הייצוגי) מגיש את תביעתו האישית, ובמקביל  הוא מגיש בקשה לאשר את תביעתו כתביעה ייצוגית. על התובע הייצוגי להראות כי העילה  לתביעה מתאימה לקבוצה גדולה של אנשים שיש להם  מכנה משותף עם תביעתו שלו (שאלות משותפות של עובדה או משפט). הוא נדרש להוכיח כי הוא מתאים לשמש תובע ייצוגי, וכן חלים עליו תנאים נוספים שנקבעו בחוק.
במסגרת פשרה שאושרה לאחרונה בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד רשת יינות ביתן בגין שקילת האריזה יחד עם המוצר, הוביל בית המשפט לפשרה לפיה הרשת תפחית 25 גרם ממחיר עוף ובקר ארוזים כף שתוספת המשקל שהרשת תספק לצרכניה, תגיע לשווי של 2.5 מיליון שקל שיחולקו לצרכנים

התובעים הייצוגיים, הצרכנים שהגישו את התביעה, קיבלו 87,750 ₪ ואילו עורכי דינם קיבלו כתגמול עוד 225 אלף שקל בתוספת מע"מ.

חשוב לומר, שלא כל עוולה צרכנית מקימה עילת תביעה ייצוגית וחשוב לא פחות לומר שמרבית התביעות הייצוגיות לא מתקבלות על ידי בתי המשפט.

בתחילת השנה גם, הוכנסה לחוק הוראה לפיה על התובע הייצוגי לשלם אגרת בית משפט שנעה בין חמשת אלפים ₪ ל חמש עשרה אלף ₪, וזאת בעיקר בכדי למנוע את הצפת בתי המשפט בתביעות שגויות ורשלניות שמפריעות להתנהלות הנתבעים ולא מביאות תועלת לצרכנים.

כדאי לשים לב, שבכל תביעה משפטית בית המשפט רשאי לפסוק הוצאות ותשלום שכר טרחת עו"ד לנתבע נגד התובע במקרה של דחיית התביעה. במקרה של תובענה ייצוגית סכום ההוצאות ושכ"ט עו"ד עלול  להיות עשרות אלפי שקלים: בין 10,000 ₪ ל-50,000 ₪.  

לפעמים התובע הייצוגי מבקש  לסגת מהתביעה לאחר שעיין בתגובת הנתבע והבין שאין סיכוי כי יזכה בתביעתו. במקרה זה התובע מבקש מבית המשפט למחוק את התביעה מבלי לפסוק הוצאות נגדו. לעתים הנתבע מסכים לבקשת התובע ואף מוותר על פסיקת הוצאות ושכ"ט


בינתיים, תעשיית התביעות הייצוגיות ממשיכה לפרוח בישראל, כך שביהמ"ש המחוזי בעיר לוד אישר לפני כשבועיים ניהול תביעה ייצוגית שהוגשה נגד ארבע חברות הביטוח הגדולות בישראל בהיקף כ-100 מיליון שקל, וזאת בגין גבייה לא חוקית של "הוצאות ניהול השקעה"

בית המשפט העליון גם המליץ בימים אלו לאשר תביעה ייצוגית נגד עיריית תל אביב מאחר והתובעים שילמו מראש את חשבון הארנונה השנתי שלהם ולא קיבלו את ההנחה המובטחת.

אותה בקשת אישור תביעה ייצוגית בעשרות מיליוני שקלים שמתנהלת עדיין בשם כל תושבי תל אביב קובעת שב-2012-2014 אזרחים ששילמו את הארנונה באמצעות הוראת קבע בבנק ציפו לקבל הנחה של 2%, כפי שלטענתם הבטיחה העירייה בפרסומים, אך הופתעו לגלות שלא קיבלו אותה בפועל.

כל תביעה ייצוגית שמוגשת בישראל גם נרשמת בפנקס התביעות הייצוגיות שפתוח לציבור ונועד בכדי למנוע הגשת תביעות זהות ומקבילות על ידי אנשים שונים בעניינם זהים.

בשנים האחרונות גם קמו גופים צרכניים שונים ללא מטרות רווח, המסייעים בהוצאות המימון הנדרשות לצרכנים ולעורכי הדין העוסקים בתביעות הייצוגיות עוד בטרם בית המשפט מאשר את ניהול התביעה הייצוגית, להגיש ולנהל תביעות ייצוגיות שיביאו תועלת לציבור צרכני רחב.
השבוע בעקבות תביעה ייצוגית שהגיש תייר בשם שון פירברג לבית המשפט המחוזי בירושלים—יחסכו מתיירים שבאים לישראל החל מהשנה מיליוני שקלים במצטבר. שכן בעקבות בקשה לאישור תביעה ייצוגית שהגיש פירברג ביולי 2018, שינתה רשות המסים את ההנחיות הנוגעות להחזרי מס לתיירים שרכשו מוצרים בעת ביקורם בישראל.

לפי ההנחיות, שנכנסו לתוקף בינואר 2019, סכום הרכישה המינימלי לקבלת החזר מע"מ לתיירים ירד מ–400 שקל ל–125 שקל, הבדל שישקף כאמור הפרש של מיליוני שקלים שבמקום להישאר בקופת רשות המיסים יוחזרו מעתה לתיירים, בצורה דומה למקובל במרבית מדינות העולם.

כל אחד יכול להרים את הכפפה, לפנות לעורך דין מתאים ולתקן יחדיו עוולות כלפי הציבור או חלקים מהציבור, ואולי בכלל להפוך להיות מזה מיליונר.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.

יום שישי, 18 בדצמבר 2020

גישור פלילי- ישיבות נפרדות לנאשמים שונים

בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ דחה בימים אלו עתירה שהוגשה נגד עריכת ישיבות גישור נפרדות בהליך פלילי

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס - כותב בביז פורטל

עו”ד נועם קוריס – כותב על תביעה ייצוגית

עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

עו"ד נועם קוריס על תביעה ייצוגית ומיליוני שקלים לציבור - מיינט הרצליה

עו"ד נועם קוריס - Legal-Articles

עניינה של העתירה שלפנינו בטענת העותרים, נאשמים בהליך פלילי בענייני תכנון ובניה ובענייני רישוי עסקים בבית משפט השלום ברמלה (תו"ב 38956-01-18 ו- רע"ס 43079-03-18), כי נפל פגם המצדיק את התערבותו של בג"צ, באופן בו נוהל הליך הגישור הפלילי בעניינם. בצד העתירה הוגשה גם בקשה לצו ביניים ולסעד ארעי במעמד צד אחד.

ביום 23.11.2020 הגישה הוועדה המקומית לתכנון ולבניה שוהם (להלן: הוועדה המקומית לתכנון ובנייה או המאשימה, לפי העניין) כתב אישום מתוקן בשלישית נגד העותרים ונגד המשיבים 4-3 (להלן: כתב האישום המתוקן ו-הנאשמים, בהתאמה). כתב האישום המתוקן מייחס לנאשמים עבירות שונות שעניינן ביצוע עבודות בניה ושימושים חורגים ללא היתר ובסטייה מהיתר, תוך הטמנה של מאות אלפי מ"ק של פסולת ופסולת בניין, שינוי והגבהה של מדרונות ופני הקרקע, הקמה של מסלעה, ושימוש חורג ללא היתר למטרה של תחנת מחזור ומיון פסולת. ההליך מתנהל בבית משפט השלום ברמלה, לפני סגן הנשיאה, כב' השופט מנחם מזרחי (להלן: בית משפט השלום), וטרם החלה בו פרשת ההוכחות.

ביום 30.11.2020 ביקשו המשיבים 4-3 מבית משפט השלום להפנות את התיק להליך גישור פלילי, במסגרתו יוכלו הצדדים להגיע להסכמות. עוד באותו יום נדחתה הבקשה מחמת העדר מותב היכול לשבת בהליך הגישור. ביום 2.2.2020 הגישו המשיבים 4-3 בקשה נוספת להפנות התיק להליך גישור פלילי בו הציעו כי הגישור יערך בפני כב' השופטת רבקה גלט-אשר, אשר דנה בהליך בראשיתו. בהחלטתו מאותו היום, אישר בית משפט השלום את הבקשה. העותרים הלינו על כך שהבקשה להפנות את ההליך לגישור הוצגה בהסכמתם אף שזו לא ניתנה, ולפיכך ביום 14.12.2020 ניתנה החלטה נוספת של בית משפט השלום לפיה "צד הרוצה לקיים הליך גישור יתייצב להליך הגישור" (להלן: החלטת בית משפט השלום מיום 14.12.2020).

גם החלטה זו לא הניחה את דעתם העותרים, והם פנו למאשימה בבקשה "שיבהירו כי הליך הגישור כולל את כל הנאשמים יחד" (הפניה למאשימה לא צורפה כנספח לעתירה, סעיף 19 לעתירה). לטענת העותרים, הודיעה להם המאשימה "מן השפה ולחוץ", כי בעקבות החלטת בית משפט השלום מיום 14.12.2020, היא תהייה מוכנה לקיים הליך גישור פלילי נפרד עם המשיבים 4-3 ועם העותרים (תשובת המשיבה בכתב, ככל שהיתה כזו, אף היא לא צורפה לתיק).



מכאן העתירה שלפנינו, בה טענו העותרים כי החלטת המאשימה לקיים הליך גישור רק עם חלק מהנאשמים היא בלתי סבירה, שרירותית ומפלה לרעה. לביסוס טענתם על אדנים משפטיים מפנים העותרים לקביעה של בית משפט זה בבג"ץ 4595/11 יגרמן נ' מדינת ישראל (5.7.2011) (להלן: עניין יגרמן). לשיטתם, כל תכליתו של הליך הגישור בין המאשימה לבין משיבים 4-3 היא להכשיר קשר פסול במסגרתו העבירו המשיבים 3 -4 למאשימה מסמכים מתוך בוררות המתנהלת בינם לבין העותרים. העותרים שבים ומדגישים בעתירתם כי לא נעשתה אליהם פניה להצטרף להליך הגישור, וכי עצם ההחלטה להעביר את ההליך לגישור ניתנה על בסיס מצג שווא לפיו כל הצדדים להליך הסכימו לגישור. לפיכך, מבקשים העותרים כי בית משפט זה ייתן מגוון סעדים הקשורים באופן בו ינוהל הליך הגישור הפלילי עמם, לרבות זהות ומאפייני המותב שיידון בהליך הגישור הפלילי. כן מבקשים העותרים כי בית משפט זה יורה למאשימה לחשוף את כל המסמכים שהוחלפו בינה לבין המשיבים 4-3.

בג"צ קבע, שדין העתירה להידחות על הסף ללא צורך בתגובת המשיבים, וזאת מהטעם שהעותרים לא הצביעו על כל עילה להתערבות בהחלטה של המאשימה בקשר לאופן ניהול הליך הגישור הפלילי.

למקרא המבוא לעתירה מתקבל הרושם כי בכוונת המאשימה, היא הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, לקיים הליך גישור אך עם המשיבים 4-3, וכי היא מסרבת לקיים הליך גישור עם העותרים. העותרים אף טענו כי סירוב זה משקף את הדוגמא התאורטית שהובאה בעניין יגרמן, פסקה 4, להחלטה חריגה ויוצאת דופן העשויה להצדיק התערבות בית משפט זה בהחלטות ביחס לפנייה להליך של גישור פלילי. ואלה הדברים שנאמרו באותו עניין על ידי השופט (כתוארו אז) אשר גרוניס:

 

כידוע, היקף ההתערבות של בית משפט זה בשיקול הדעת של רשויות התביעה באופן ניהול ההליך הפלילי מצומצם ביותר. החלטות ביחס לפנייה להליך של גישור פלילי כמו גם החלטות האם לשאת ולתת על הסדר טיעון ובאילו תנאים לעשות זאת, מסורות ברגיל לשיקול דעתה של התביעה. [...] רק במקרים בהם ההחלטה נגועה בפגם חמור וקיצוני ייטה בית משפט זה להתערב [...] מקרה מסוג זה יכול להתעורר, למשל כאשר מאשימה המדינה שני נאשמים בנסיבות זהות לחלוטין באותו כתב האישום ובאותן עבירות. אם המדינה מחליטה באופן שרירותי לנהל הליך של גישור בעניינו של האחד, אך מסרבת לעשות זאת בעניינו של האחר בלא הסבר ראוי, ייתכן שהנאשם אשר עניינו לא הופנה לגישור יוכל לטעון נגד שיקול דעתה של התביעה.  הדוגמה הינה חריגה, ויש לקוות שתישאר אך בבחינת דוגמה תיאורטית שלא תעוגן במציאות.        

ואולם, מהאמור בהמשך העתירה ומהנספחים לה, עולה כי קיים מרחק רב בין הדוגמא התאורטית לבין המציאות במקרה דנן. החלטת בית המשפט מיום 14.12.2020 הורתה כי הליך גישור ינוהל עם כל נאשם המעוניין בכך, והמאשימה הודיעה שתקיים הליך גישור עם כל נאשם שיבקש זאת. טרוניית העותרים, אם מעיינים בעתירה בעיון, אינה נגד סירוב לנהל עימם הליך של גישור, אלא נגד כוונתה של המאשימה לקבוע ישיבות גישור נפרדות להם ולמשיבים 4-3. במילים אחרות: העותרים מבקשים מבית משפט זה להורות על כך שהליך הגישור ינוהל במשותף עם כל הצדדים, ושלא יקוימו במסגרתו ישיבות גישור נפרדות עם העותרים מזה ועם המשיבים 3-4 מזה. אפס, לא ידענו מהו המקור לדרישה זו, והעותרים לא הביאו כל אסמכתא לביסוסה. אם לא די בכך, העותרים גם לא הקדימו בעניין זה פנייה לבית המשפט הדן בהליך.

סוף דבר: בג"צ קבע כי העתירה אינה מצביעה על כל בסיס להתערבותו, ועל כן היא נדחתה. ממילא נדחו גם הבקשה לצו ביניים ולסעד ארעי במעמד צד אחד. למותר לציין כי על המאשימה לנהל את הליך הגישור בתום לב ובהגינות הן כלפי העותרים והן כלפי המשיבים 3-4, וחזקה עליה כי תעמוד בחובותיה אלה.

בנסיבות העניין, ובשים לב לאופן החסר והמטעה בו הוצגה עילת העתירה, הטיל בג"צ על העותרים הוצאות לטובת אוצר המדינה בסכום של 3,000 ש"ח.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.