יום שני, 28 במרץ 2022

ריסס גז מדמיע בבית מדרש האר"י ויכלא למאסר

 בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בבקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי נצרת (סגנית הנשיא א' הלמן והשופטים י' שטרית ו-ג' צפריר) בע"פ 22744-12-19, מיום 9.12.2020, בגדרו התקבל בחלקו ערעור המבקש על הכרעת דינו וגזר דינו של בית משפט השלום בקרית שמונה (השופטת ר' שפילברג-כהן) בת"פ 1728-03-14, מיום 29.1.2018 ומיום 23.10.2019, בהתאמה

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- יש לך מניות וני"ע בבנק בישראל ?

כתב אישום בגין רצח הילד בפארק השעשועים

כתב אישום על עבירות נשק ותקיפת שוטרים

נדחתה עתירה לבג"צ בנוגע להסדר טיעון עם ח"כ אריה דרעי

כתב אישום נגד רונן סופר (52), מתנדב במשטרה, בגין ביצוע עבירות מין במתנדבת אחרת ששרתה עמו בתחנת המשטרה.

לא שמעתם ?!: מסלול בטוח": הוחרמו רכבי יוקרה בעוספיה ודלית אל כרמל

נדחתה עתירה נגד תיאטרון בית לסין 

כעולה מכתב האישום, המבקש הגיע ביום 6.4.2013 לבית מדרש האר"י האשכנזי בצפת (להלן: בית הכנסת), במהלך טקס ברית מילה שנערך במקום, והחל לרסס בגז מדמיע, אשר גרם לנוכחים במקום, לרבות שני קטינים, להשתעל ולסבול מצריבה בעיניהם.

לאחר שאחד מהנוכחים במקום (להלן: המתלונן), ניגש אל המבקש לבדוק את פשר מעשיו, החל האחרון להכותו באגרופים על ראשו, הפילו ארצה ובעט בבטנו ובצלעותיו. כל זאת, תוך שצרח לעברו "אני ארצח אותך אני אהרוג אותך". כתוצאה ממעשיו של המבקש, נזקק המתלונן לטיפול רפואי.

בגין מעשה התזת הגז המדמיע יוחסה למבקש עבירה לפי סעיף 379 לחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן: חוק העונשין) של תקיפה סתם; ובגין תקיפת המתלונן יוחסו למבקש עבירות לפי סעיף 380 ו-192 לחוק העונשין של תקיפה הגורמת חבלה של ממש ואיומים.

בית משפט השלום הרשיע בהכרעת דינו מיום 29.1.2018, את המבקש במיוחס לו בכתב האישום, וזאת בתום שמיעת ראיות, תוך שנתן אמון בעדות המתלונן ובעדותם של נוכחים נוספים.



בגזר דינו, שקל בית משפט השלום את נסיבות ביצוע העבירות, ובכלל זה את התכנון שקדם למעשי המבקש וחלקו המרכזי בהם; האדישות הרבה שהפגין כלפי סבלם של משתתפי האירוע בבית הכנסת, אשר לא היה לו עימם דבר קודם לכן; ואת עוגמת הנפש שנגרמה לאורחי האירוע.

באשר לנסיבותיו האישיות של המבקש שקל בית משפט השלום לחובת המבקש את עברו הפלילי, הכולל הרשעה בגין עבירות תקיפת בת זוג, הסגת גבול והפרת צווי בית משפט, שבוצעו בסמוך לאחר האירוע בתיק נשוא הליך זה, ובגינן ריצה המבקש עונש מאסר בפועל קצר במסגרת עבודות שירות. כמו כן, ניתן ביטוי להתנהלותו המזלזלת כלפי בית המשפט לאורך ההליך; האמור בתסקיר שירות המבחן וההתרשמות כי קיים סיכון גבוה להישנות התנהגותו העבריינית של המבקש, אשר אינו מעוניין להשתתף בהליך טיפולי; והעובדה כי המבקש לא התייצב כנדרש בפני הממונה על עבודות שירות.

לצד זאת, לנוכח מצבו הכלכלי הקשה של המבקש, נמנע בית משפט השלום מלהטיל עליו קנס או פיצוי כספי.

בסופו של יום, בית משפט השלום גזר על המבקש 6 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו; 4 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור עבירת אלימות מסוג עוון או פשע או עבירת איומים; וכן התחייבות על סך 3,000 ש"ח להימנע מעבירת אלימות או עבירת איומים.

ערעורו של המבקש לבית המשפט המחוזי נתקבל בחלקו. נקבע כי "נותר ספק של ממש בזיהוי" המבקש על ידי המתלונן ואחר כמי שנכח בבית הכנסת בחלקו הראשון של האירוע, נשוא כתב האישום, זאת לאור אמירתו של המתלונן במהלך מסדר הזיהוי כי "הוא אינו מזהה באופן פוזיטיבי אף אחד". לפיכך זיכה בית המשפט המחוזי את המבקש מביצוע עבירה של תקיפה סתם.

משכך, נתקבל גם בחלקו הערעור על גזר הדין, באופן שהמבקש יישא ב-3 חודשי מאסר בפועל בלבד מאחורי סורג ובריח. יתר רכיבי העונש נותרו על כנם.

בהקשר זה הודגש כי לנוכח עמדתו העקבית של הממונה על עבודות שירות, בשלוש חוות דעת שונות, אין להורות על נשיאת מאסר בדרך של עבודות שירות; וכן כי אין להסתפק בצו של"צ, חרף האמור בתסקיר שירות המבחן בעניין.

מכאן הבקשה שהוגשה לבית המשפט העליון, ובצדה בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל שנגזר על המבקש עד להכרעה בבקשה.

בבקשתו למתן רשות ערעור, המבקש טען כי שגה בית המשפט המחוזי עת גזר עליו עונש מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, חרף מצבו הנפשי; וכי היה מקום להקל בעונשו מחמת שיקולי שיקום.

הלכה היא כי רשות ערעור תינתן במקרים חריגים בלבד, אשר מעוררים סוגיה משפטית עקרונית, החורגת מעניינו של המבקש, או במקרים בהם עולה חשש כי נגרם למבקש עיוות דין מהותי או אי צדק קיצוני.

יתירה מזאת, בקשת רשות ערעור על חומרת העונש לא תתקבל אלא במקרים של סטייה מהותית ממדיניות הענישה הנהוגה במקרים דומים (רע"פ 8388/19 שלאעטה נ' מדינת ישראל (18.12.2019))

הבקשה דנן, אינה עומדת באמות המידה האמורות, וכפי שכבר נכתב לא אחת, די בכך בכדי לדחותהּ.

בית משפט זה שב ופסק כי חרף חשיבותם של שיקולי שיקום, הם אינם חזות הכל, ולצידם ניצבים שיקולים נוספים, כגון שיקולי הרתעה, עיקרון הגמול והגנה על שלום הציבור (רע"פ 2486/19 נאטור נ' מדינת ישראל (11.4.2019)).

 

מעשיו של המבקש, אשר תקף את המתלונן על לא עוול בכפו וגרם לו לנזקי גוף, תוך שהשבית את שמחת ברית המילה וגרם לאורחי האירוע "לטלטלה" עמוקה, מצדיקים ענישה מוחשית, אשר יש בה כדי להרתיע מפני התנהגות אלימה במרחב הציבורי (ראו והשוו רע"פ 6819/19 סרוסי נ' מדינת ישראל (28.10.2019)).

בנסיבות אלו, בית המשפט העליון לא סבר כי העונש שנגזר על המבקש חמור באופן המצדיק מתן רשות ערעור.

ממילא, מתייתרת הבקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל שנגזר על המבקש.

לפנים משורת הדין, הורה בית המשפט העליון על דחיית מועד התייצבות המבקש למאסר בשבוע, לצרכי התארגנות.

על המבקש להתייצב לשאת בעונש המאסר בפועל שהוטל עליו ביום 24.1.2021 עד השעה 10:00 בבית מעצר קישון, או על פי החלטת שירות בתי הסוהר, כשברשותו תעודת זהות או דרכון. על המערער לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר, בטלפונים: 08-9787377 או 08-9787336.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 

 

יום חמישי, 20 בינואר 2022

נדחתה עתירה לבג"צ בנוגע להסדר טיעון עם ח"כ אריה דרעי

 בית המשפט העליון דחה עתירה שהוגשה בעקבות הודעת היועץ המשפטי לממשלה בדבר הסדר טיעון שנערך עם ח"כ אריה דרעי בקשר לכתב האישום שהוגש נגדו.

ועוד כמה מאמרים:

·  עדכון מדרגות מס רכישה לשנת 2022, בהתאם לשינוי במדד...

·  פרקליטות און ליין - הפרוייקט החדש של פרקליטות המדינה

·  בג"צ דחה עתירה לבחון שיווין נטל מזונות הקטינים

·  106 מיליון ₪ קנסות בגין הפרת שימוש חוק המזומן

·  עד המדינה ארכי פושע, עבירות שביצע בארה"ב הובילו לגיוסו כסוכן FBI

·  גל האומיקרון - הוגש כתב אישום בגין הפרת בידוד

·  העליון נגד פייסבוק, תשלם הוצאות משפט ותעמוד לדיון ...

·  כתב אישום בפרשת ספאם, עוקץ והתחזות לחב' דואר ישראל



העותרים טענו כי חרף הודעתו של ח"כ דרעי כי בכוונתו להתפטר מן הכנסת, המדינה מחויבת לטעון בפני בית משפט השלום הדן בעניינו הפלילי שדבק קלון במעשיו. בית המשפט העליון קיבל את עמדת המדינה וקבע שקיום דיון תיאורטי בשאלת הקלון, בלא תפקיד ציבורי קונקרטי שאותו ממלא ח"כ דרעי או מבקש למלא בעת הזו, אינו תואם את הוראות החוק והפסיקה.

בפסק הדין נכתב "העותרת טענה כי התפטרותו של ח"כ דרעי היא בבחינת "קונץ-פטנט" שנועד לסלול את דרכו חזרה לכנסת. אך שנינו ולמדנו כי "לַכֹּל, זְמָן; וְעֵת לְכָל-חֵפֶץ, תַּחַת הַשָּמָיִם" אם וכאשר כך ייעשה, הרי שהעותרת מכירה היטב את הדרך לבית משפט זה ושערי בית המשפט נותרו פתוחים".

גם בנוגע להטבות להן זכאי ח"כ לשעבר, הצהיר ב"כ של ח"כ אריה דרעי כי בכוונתו לוותר על הטבות אלה, בהתאם לכך קבעו השופטים שגם טענה זו מתייתרת.

 

ההליך נוהל באמצעות עו"ד נטע אורן ועו"ד רנאד עיד, ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה.

כתב אישום מתוקן נגד חיים רביבו במסגרת הסדר טיעון

 פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה לבית המשפט המחוזי מרכז כתב אישום מתוקן נגד חיים רביבו, במסגרת הסדר טיעון. כתב האישום הוגש במסגרת פרשת "צדק עירוני", שנכללה בכתב האישום נגד חבר הכנסת דוד ביטן, המשנה לראש עיריית ת"א, ארנון גלעדי, ואחרים.

ועוד כמה מאמרים:

·  עדכון מדרגות מס רכישה לשנת 2022, בהתאם לשינוי במדד...

·  פרקליטות און ליין - הפרוייקט החדש של פרקליטות המדינה

·  בג"צ דחה עתירה לבחון שיווין נטל מזונות הקטינים

·  106 מיליון ₪ קנסות בגין הפרת שימוש חוק המזומן

·  עד המדינה ארכי פושע, עבירות שביצע בארה"ב הובילו לגיוסו כסוכן FBI

·  גל האומיקרון - הוגש כתב אישום בגין הפרת בידוד

·  העליון נגד פייסבוק, תשלם הוצאות משפט ותעמוד לדיון ...

·  כתב אישום בפרשת ספאם, עוקץ והתחזות לחב' דואר ישראל

על פי ההסדר, רביבו יודה בעבירה של סיוע להפרת אמונים במסגרת יחסיו עם גלעדי, והצדדים יבקשו בהסכמה מביהמ"ש לגזור עליו עונש של ארבעה חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבירות שירות, קנס של 20 אלף שקל ומאסר על-תנאי.

 

על פי כתב האישום המתוקן, רביבו היה היזם והבעלים, יחד עם אחרים, של פרויקט בניה בתל אביב. משנתקל בקשיים שהתעוררו בתוקף היתר הבניה של הפרויקט פנה רביבו לארנון גלעדי, ששימש כחבר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, לצורך קבלת סיוע. גלעדי פעל לסייע לרביבו להביא לפתרון הקשיים, בין היתר באמצעות פניות לגורמים מקצועיים בעירייה. במהלך פגישה בין גלעדי ורביבו בנובמבר 2017, ביקש גלעדי מרביבו כספים למימון פעילות מפלגתית אותה הוא מקדם. רביבו נעתר לבקשה ולאחר מכן העביר 10,000 שקלים שנרשמו לפקודת "תל אביב שלנו צדק עירוני", אשר הוצגה לרביבו כעמותה.

 

על פי כתב האישום המתוקן, רביבו העביר לגלעדי את הסכום האמור ביודעו כי גלעדי פועל במסגרת תפקידו לקידום הפרויקט וכי ההעברה מעמידה את גלעדי בניגוד עניינים בין חובותיו כעובד ציבור לבין האינטרסים של רביבו, הנובעים מהקשרים ביניהם ומהעברת הכסף.

 

כזכור, גלעדי מואשם בכך שלקח שוחד מרביבו ומאחרים, תוך שהציג מצג לפיו הכספים נועדו לקידום פעילות עמותה, כאשר בפועל כלל לא הייתה קיימת עמותה, והכספים שביקש ולקח נועדו לשמש למימון אירועים ופעילויות שונות שמטרתן טיפוח תדמיתו הציבורית וקידום מועמדותו לקראת הבחירות לרשויות המקומיות.

 

התיק נחקר ביחידה הארצית לחקירות הונאה בלהב 433 של משטרת ישראל בשיתוף עם רשות המסים והרשות לאיסור הלבנת הון, ומטופל ע"י עורכי הדין אתי בן-דור, יעל שניידר, עדי אפלבוים-גרוזמן, רוי גורדון ותומר וירט מפרקליטות מיסוי וכלכלה.



נכנסו לבית הקברות קפצו על המצבות והעלו לאפליקציית ה-TIKTOK

 פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) הגישה לבית משפט השלום בעיר כתב אישום נגד נסים עוויסאת (19) וקטין (17), תושבי ירושלים, זאת לאחר שנכנסו לבית קברות יהודי, קפצו על מצבות, תיעדו והפיצו סרטון ברשת- כל אחד על פי חלקו.

ועוד כמה מאמרים:

·  עדכון מדרגות מס רכישה לשנת 2022, בהתאם לשינוי במדד...

·  פרקליטות און ליין - הפרוייקט החדש של פרקליטות המדינה

·  בג"צ דחה עתירה לבחון שיווין נטל מזונות הקטינים

·  106 מיליון ₪ קנסות בגין הפרת שימוש חוק המזומן

·  עד המדינה ארכי פושע, עבירות שביצע בארה"ב הובילו לגיוסו כסוכן FBI

·  גל האומיקרון - הוגש כתב אישום בגין הפרת בידוד

·  העליון נגד פייסבוק, תשלם הוצאות משפט ותעמוד לדיון ...

·  כתב אישום בפרשת ספאם, עוקץ והתחזות לחב' דואר ישראל

על פי כתב האישום, באפריל האחרון נכנסו הנאשמים, ללא רשות, לבית הקברות היהודי בהר הזיתים. הנאשם הקטין עלה על המצבות וקפץ עליהן והנאשם הבגיר תיעד את מעשיו, העלה את הסרטון לאפליקציית ה-TIKTOK ותייג את הסרטון תחת הכותרת "ירושלים, מוחמד, פלסטין, ערבייה, תחיי פלסטין". אז הוא ניסה למחוק את הסרטון אך ללא הצלחה. הסרטון זכה לאלפי צפיות ברשת.

 

כתב האישום מייחס לנאשמים ביצוע עבירה של כניסה ללא רשות למקום פולחן או קבורה.

שימו לב: קיים איסור פרסום ביחס לכל פרט שעלול להביא לזיהוי הנאשם הקטין.



יום חמישי, 18 בנובמבר 2021

ניסה לחנוק למוות את אחיינו בן השבע

 פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה היום לבית המשפט המחוזי בב"ש כתב אישום נגד תושב הפזורה  -הבדואית בנגב, שניסה לחנוק למוות את אחיינו בן השבע-

ועוד כמה מאמרים

כתב האישום מייחס לנאשם ביצוע עבירות של נסיון רצח ותקיפה.

על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד אירה ויימן קריקון, הנאשם, מסיבה לא ידועה, גרר בכוח את הילד למחסן הסמוך למתחם מגוריהם, ושם חנק אותו בצווארו. הילד זעק לאמו, ניסה להשתחרר מאחיזתו של הנאשם ולברוח מהמחסן. בשלב מסוים,  הנאשם הרים את הילד בידיו, השליכו ארצה והילד איבד את ההכרה. הילד הובהל לטיפול רפואי במרכז הרפואי "סורוקה".

הפרקליטות מבקשת לעצור את הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.




יום רביעי, 7 ביולי 2021

חוק האזרחות: בג"צ דחה העתירה לאיחוד המשפחות

 

בית המשפט העליון דחה ואף ללא צורך בתגובה את בקשת רשות הערעור שהגיש עו"ד צבי ריש נגד איש
העסקים משה חוגג


 ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

 עניינה של העתירה בטענת העותרים כי המשיבים אינם מטפלים בבקשתם לאיחוד משפחות ולמתן מעמד של תושבות קבע באיזור יהודה ושומרון (להלן: האיזור) לעותרת 1 (להלן: העותרת) ולילדיה, עותרים 2 ו-3. מהעתירה עולה כי ביום 5.8.2018 הגישה עותרת 4, אמה של העותרת, בקשה לאיחוד משפחות ברשות הפלסטינית (להלן: הרשות הפלסטינית או הרשות). בסמוך להגשת הבקשה, ביקשה העותרת מהמשיבים להאריך לה ולילדיה את אשרת השהייה באיזור, אך הבקשה סורבה. עתירה שהגישו העותרים לבית משפט העליון בעניין זה נמחקה בהסכמה ביום 4.11.2019. בפסק הדין הוארך, לפנים משורת הדין, הצו הארעי שניתן באותו הליך המורה כי עותרים 3-1 לא יורחקו מהאיזור למשך 90 ימים, תוך שהובהר כי "ככל שבחלוף פרק זמן זה לא תועבר למתפ"ש [מתאם פעולות הממשלה בשטחים] על ידי הרשות הפלסטינית בקשת העותרים לאיחוד משפחות, העותרת 1 וילדיה העותרים 3-2 יעזבו את האיזור". משחלפו 90 הימים האמורים, הוגשה על ידי העותרת בקשה נוספת להארכת אשרת השהייה לה וילדיה אך בקשה זו נדחתה. עתירה מנהלית שהגישה העותרת לבית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, נדחתה גם כן. בפסק הדין של בית המשפט לעניינים מנהליים נקבע כי על פי תגובת המשיבים, לא התקבלה מהרשות הפלסטינית כל בקשה לאיחוד משפחות בעניינה של העותרת וילדיה. עם זאת, לפנים משורת הדין הוארך צו הביניים לפיו העותרת וילדיה לא יורחקו מהאיזור עד ליום 1.7.2021, זאת בעיקר על מנת לאפשר לעותרת להראות עד למועד זה כי בקשתה לאיחוד משפחות הועברה על ידי הרשות הפלסטינית למתפ"ש. מכאן לעתירה שלפנינו, במסגרתה נטען למדיניות לא-רשמית ולא-מוצהרת של המשיבים, שלא לדון בבקשות לאיחוד משפחות, "באמתלה" לפיה הרשות הפלסטינית לא העבירה בקשה לאיחוד משפחות. עוד התבקשנו להורות כי עותרים 3-1 לא יורחקו מהאיזור עד להכרעה בעתירה. בג"צ קבע, כי דין העתירה להידחות על הסף בהיעדר עילה להתערבות שיפוטית. נקבע זה מכבר כי אין מקום להתערבות בהחלטות המשיבים בבקשות לאיחוד משפחות כל עוד הבקשות לא הועברו על ידי הרשות הפלסטינית לאישורם של המשיבים (בג"ץ 358/19 קיסי נ' מדינת ישראל (2.7.2019); בג"ץ 1333/19 אבו נגם נ' מדינת ישראל, פסקה 3 (28.7.2020); בג"ץ 5309/20 לינא נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (20.10.2020)). העותרים כלל לא גיבו, אף לא בגיבוי מינימלי הכולל צירוף מסמכים או ציון תאריכים, את טענתם כי בקשתם הועברה למשיבים על ידי הרשות הפלסטינית, וזאת באמתלה כי "הרשות אינה נוהגת לתת אסמכתאות בכתב ביחס לאישור בקשות לאיחוד משפחות שאושרו על ידה". לא ניתן להסתפק בטענת העותרת כי נמסר לה שהרשות הפלסטינית העבירה בקשה למשיבים (וראו למשל: בג"ץ 2060/15 פלוני נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש, פסקה 6 (20.7.2015); בג"ץ 1332/19 חסן נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (1.5.2019)). משלא נמצא כי בקשה הועברה לישראל מהרשות, לא קמה כל עילה להתערבות בג"צ במקרה דנן (וראו: בג"ץ 9171/18 בראהמה נ' מדינת ישראל (18.6.2019); בג"ץ 3435/20 בסאם נ' מדינת ישראל (21.10.2020)). בנוסף על האמור, גם לא הוצגה תשתית מינימלית ביותר לביסוס הטענה ל"מדיניות" לא מוצהרת של התעלמות מבקשות לאיחוד משפחות תוך שימוש ב"תירוץ" שלא התקבלה בקשה מהרשות. כל 
טרוניה בעניין זה יש להפנות לרשות ולא למשיבים. 



 עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.

יום רביעי, 7 באפריל 2021

תביעה ייצוגית? מי רוצה להיות מיליונר?


תביעה ייצוגית? מי רוצה להיות מיליונר?
מנגנון התביעות הייצוגיות במשפט הישראלי נותן אפשרות לכל אחד ואחת מאיתנו לפעול במסגרת תביעה ייצוגית לתיקון עוולות שונות, ולהיות זכאי לתגמול של מיליוני שקלים, בעבור הנכונות לנהל תביעה ייצוגית לטובת ציבור רחב.
תביעה ייצוגית יכולה להיות מוגשת על ידי אדם אחד שמבקש לייצג גם מיליוני אחרים אפילו בלי לשאול לדעתם על כך ובמקרים רבים אף מבלי שידעו על כך.
החוק מאפשר להגיש תובענה נגד עסקים וגם נגד רשויות ציבורית, למשל כדי להשיב  סכומים שהרשות גבתה שלא כדין, כמס, כאגרה או כתשלום חובה אחר. אולם נקבעו לכך סייגים שונים. בנוסף, בית המשפט לא יאשר תובענה ייצוגית נגד רשות אם הרשות הודיעה כי לא תגבה עוד את התשלום שבגללו הוגשה הבקשה ואם הוכח לבית המשפט כי היא אמנם עשתה כך 

בנושאים אחרים, החוק מאפשר מספר עניינים בהם רשאי אדם להגיש תביעה ייצוגית והבולטים שבהם הינם עניינים שבין צרכנים לעסקים, בין לקוחות לבנקים, בין חברות הביטוח וקרנות הפנסיה לבין המבוטחים, ובשנים האחרונות גם בין נמעני הודעות פרסומיות בלתי רצויות- לבין המפרסמים באותן הודעות.
בתביעה שהוגשה נגד מפעל הפיס וגופים נוספים ושעדיין מתנהלת בבית המשפט המחוזי בחיפה, אישר בית המשפט לשני תובעים ייצוגיים לייצג קבוצה לכאורה של מאות אלפי נמעני פרסומים מטרידים, בגדר תביעה שאושרה על סך של חמישים מיליון ₪.
אותם שני תובעים קיבלו מספר הודעות פרסומיות בלתי רצויות מגורמים שונים שפרסמו את הגרלות מפעל הפיס ועתה במידה וההליך המשפטי יסתיים בניצחונם המלא בתביעה, הם צפויים יחד עם עורכי דינם לזכות בפיצוי של עד כעשרה מיליון ₪.
בתביעה אחרת שמתנהלת בבית המשפט המחוזי בתל אביב, אישר לאחרונה בית המשפט את התביעה שהוגשה כבר לפני חמש שנים כתביעה ייצוגית, בסכום של 380 מיליון שקל. בתביעה נטען כי הראל אינה משלמת את כל התגמולים המגיעים למבוטחים בפוליסות ביטוח חיים ואובדן כושר עבודה וככל והתביעה תתקבל במלואה, צפויים התובע ועורך דינו בתביעה לקבל עד 76 מיליון ₪ כתגמול וכשכר טרחת עורכי דין, למרות שהמבוטח שהגיש את התביעה ניזוק לכאורה ממחדליה של הראל באופן אישי- רק באלפי שקלים בודדים.
בשנת 2016 למשל, במסגרת 10 התביעות הייצוגיות הגדולות ביותר שהסתיימו, הושבו לציבור 433 מיליון שקל; והגמול הממוצע ששולם לתובעים הייצוגיים עצמם עמד על-סך של 738 אלף שקל - 1.7% מסכום הזכיות.
במסגרת תביעה ייצוגית שנוהלה נגד חברות "מאגרי-בנייה" ו"מ.ת.מ מבני תעשייה ומלאכה", ניתן פיצוי בסך של כ-25.3 מיליון שקל לחברי הקבוצה מהציבור, ושולם גמול של כ-1.7 מיליון שקל לתובעים הייצוגיים - גמול מהגבוהים שנפסקו לתובע ייצוגי יחיד בארץ עד כה.
באמצעות התגמול לאדם שנוטל על עצמו ומצליח כתובע ייצוגי, החוק בישראל אפילו מעודד במצבים מסויימים את אותה האכיפה האזרחית.
מנגנון התביעות הייצוגיות פועל כך, שהתובע המבקש לייצג את ציבור הנפגעים (התובע הייצוגי) מגיש את תביעתו האישית, ובמקביל  הוא מגיש בקשה לאשר את תביעתו כתביעה ייצוגית. על התובע הייצוגי להראות כי העילה  לתביעה מתאימה לקבוצה גדולה של אנשים שיש להם  מכנה משותף עם תביעתו שלו (שאלות משותפות של עובדה או משפט). הוא נדרש להוכיח כי הוא מתאים לשמש תובע ייצוגי, וכן חלים עליו תנאים נוספים שנקבעו בחוק.
במסגרת פשרה שאושרה לאחרונה בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד רשת יינות ביתן בגין שקילת האריזה יחד עם המוצר, הוביל בית המשפט לפשרה לפיה הרשת תפחית 25 גרם ממחיר עוף ובקר ארוזים כף שתוספת המשקל שהרשת תספק לצרכניה, תגיע לשווי של 2.5 מיליון שקל שיחולקו לצרכנים

התובעים הייצוגיים, הצרכנים שהגישו את התביעה, קיבלו 87,750 ₪ ואילו עורכי דינם קיבלו כתגמול עוד 225 אלף שקל בתוספת מע"מ.

חשוב לומר, שלא כל עוולה צרכנית מקימה עילת תביעה ייצוגית וחשוב לא פחות לומר שמרבית התביעות הייצוגיות לא מתקבלות על ידי בתי המשפט.

בתחילת השנה גם, הוכנסה לחוק הוראה לפיה על התובע הייצוגי לשלם אגרת בית משפט שנעה בין חמשת אלפים ₪ ל חמש עשרה אלף ₪, וזאת בעיקר בכדי למנוע את הצפת בתי המשפט בתביעות שגויות ורשלניות שמפריעות להתנהלות הנתבעים ולא מביאות תועלת לצרכנים.

כדאי לשים לב, שבכל תביעה משפטית בית המשפט רשאי לפסוק הוצאות ותשלום שכר טרחת עו"ד לנתבע נגד התובע במקרה של דחיית התביעה. במקרה של תובענה ייצוגית סכום ההוצאות ושכ"ט עו"ד עלול  להיות עשרות אלפי שקלים: בין 10,000 ₪ ל-50,000 ₪.  

לפעמים התובע הייצוגי מבקש  לסגת מהתביעה לאחר שעיין בתגובת הנתבע והבין שאין סיכוי כי יזכה בתביעתו. במקרה זה התובע מבקש מבית המשפט למחוק את התביעה מבלי לפסוק הוצאות נגדו. לעתים הנתבע מסכים לבקשת התובע ואף מוותר על פסיקת הוצאות ושכ"ט


בינתיים, תעשיית התביעות הייצוגיות ממשיכה לפרוח בישראל, כך שביהמ"ש המחוזי בעיר לוד אישר לפני כשבועיים ניהול תביעה ייצוגית שהוגשה נגד ארבע חברות הביטוח הגדולות בישראל בהיקף כ-100 מיליון שקל, וזאת בגין גבייה לא חוקית של "הוצאות ניהול השקעה"

בית המשפט העליון גם המליץ בימים אלו לאשר תביעה ייצוגית נגד עיריית תל אביב מאחר והתובעים שילמו מראש את חשבון הארנונה השנתי שלהם ולא קיבלו את ההנחה המובטחת.

אותה בקשת אישור תביעה ייצוגית בעשרות מיליוני שקלים שמתנהלת עדיין בשם כל תושבי תל אביב קובעת שב-2012-2014 אזרחים ששילמו את הארנונה באמצעות הוראת קבע בבנק ציפו לקבל הנחה של 2%, כפי שלטענתם הבטיחה העירייה בפרסומים, אך הופתעו לגלות שלא קיבלו אותה בפועל.

כל תביעה ייצוגית שמוגשת בישראל גם נרשמת בפנקס התביעות הייצוגיות שפתוח לציבור ונועד בכדי למנוע הגשת תביעות זהות ומקבילות על ידי אנשים שונים בעניינם זהים.

בשנים האחרונות גם קמו גופים צרכניים שונים ללא מטרות רווח, המסייעים בהוצאות המימון הנדרשות לצרכנים ולעורכי הדין העוסקים בתביעות הייצוגיות עוד בטרם בית המשפט מאשר את ניהול התביעה הייצוגית, להגיש ולנהל תביעות ייצוגיות שיביאו תועלת לציבור צרכני רחב.
השבוע בעקבות תביעה ייצוגית שהגיש תייר בשם שון פירברג לבית המשפט המחוזי בירושלים—יחסכו מתיירים שבאים לישראל החל מהשנה מיליוני שקלים במצטבר. שכן בעקבות בקשה לאישור תביעה ייצוגית שהגיש פירברג ביולי 2018, שינתה רשות המסים את ההנחיות הנוגעות להחזרי מס לתיירים שרכשו מוצרים בעת ביקורם בישראל.

לפי ההנחיות, שנכנסו לתוקף בינואר 2019, סכום הרכישה המינימלי לקבלת החזר מע"מ לתיירים ירד מ–400 שקל ל–125 שקל, הבדל שישקף כאמור הפרש של מיליוני שקלים שבמקום להישאר בקופת רשות המיסים יוחזרו מעתה לתיירים, בצורה דומה למקובל במרבית מדינות העולם.

כל אחד יכול להרים את הכפפה, לפנות לעורך דין מתאים ולתקן יחדיו עוולות כלפי הציבור או חלקים מהציבור, ואולי בכלל להפוך להיות מזה מיליונר.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.