יום ראשון, 2 באפריל 2023

כתב אישום נגד תושב הדרום בגין סחיטה באיומים של קבלנים שפעלו בדרום

 המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום, נגד עדאל אלסאנע (37) מטראבין אלסנע וחברת "עין האופק" שבבעלותו, בגין סחיטה באיומים של קבלנים בדרום בגובה של כ – 2.26 מיליון ₪, קבלת דבר במרמה בגובה של 2.09 מיליון ש"ח ועבירות כלכליות נוספות.

על פי כתב האישום שהגישו עוה"ד נועה ברח"ד ושאול אשחר, בין נובמבר 2018 ועד מרץ 2023, הפעיל אלסאנע חברת שמירה בשם "עין האופק", בלי רישיונות ומתאימים ממשרדי המשפטים והעבודה. באמצעות החברה, וחברה נוספת שבבעלותו, סחט הנאשם באיומים דמי שמירה מאחד עשרה קבלנים באזור הדרום. וזאת, בין היתר באמצעות שימוש בשמו של שבט טארבין, שזכה למוניטין שלילי בתחום הפרוטקשן והאלימות. המוניטין העברייני של אלסאנע כבן שבט טארבין, סייע לו להטיל אימה על קבלני הבניה שפעלו באזור אופקים, שדרות ובאר שבע  לפיה יגרם נזק לאתר הבניה, או לכלי העבודה של הקבלנים, אם לא ישלמו לו עבור "שירותי שמירה".

 

בשנים האחרונות התגברה תופעת סחיטת דמי החסות ("פרוטקשן"), ובפרט באזור הדרום. מדובר בתופעה חמורה המאיימת על יסודות הסדר החברתי, על עקרונות משטר החוק, על שלוותם של אזרחים ועל יכולתם לנהל את חייהם האישיים והעסקיים מבלי מפריע וללא איומים. במסגרת התופעה, גורמים עבריינים, הציעו שירותי "שמירה" לקבלנים ובעלי עסקים שונים, בתמורה לתשלום. בעל עסק שסרב לשלם לאותם גורמים, נחשף לאיומים, פגיעות ברכוש, גניבות ונזקים שונים. מרבית בעלי העסקים נאלצו לשתף פעולה עם אותם גורמים ועם אלסאנע ביניהם, ובתמורה לתשלום "דמי החסות" הם זכו ל"שקט" וביטחון יחסי, בין היתר מפני פגיעה של אותם גורמים עבריינים בעסקם ובנכסיהם.

 

לנוכח התופעה הרווחת של השמירה הכפויה, ברבים מהמקרים הנאשם כלל לא נדרש לאיים מפורשות לשם קבלת עבודת השמירה באתר הנמצא ב"טריטוריה" שלו, "המוניטין" שצבר לעצמו כ"נותן החסות" בשטח, מבהיר לקבלן הבניה שעליו להיענות ל"הצעת השירות" של הנאשם, ללא כל איום מפורש מצידו. קבלנים מסוימים אף פנו מיוזמתם לנאשם, מבעוד מועד, כדי להינצל מנזקים וגניבות.

 

בין היתר, מתואר בכתב האישום כיצד התגברה איימתו של אלסנע על הקבלנים, באמצעות נזקים שאירעו באתרים על ידי גורמים שזהותם אינם ידועה. במקרה אחד, נופצה שמשה טרקטור של קבלן שהודיע על הפסקת השמירה והנאשם איים על הקבלן שהאשים את השומר בפגיעה. במקרה אחר, אחר, של אתר חדש שבו טרם ניתנו שירותי השמירה שלו, ידע הנאשם להשיב במהירות טלוויזיה גנובה בשווי של עשרות אלפי שקלים, ובתמורה דרש וקיבל את השמירה גם באותו האתר. במקרה נוסף, בו נמנע קבלן התחמק מלחתום מולו על חוזה "שמירה", יד עלומה גנבה דלק מכלי העבודה במספר הזדמנויות.

 

אלסאנע נהג להדביק מדבקה המזוהה עם העיסוק שלו באתרי הבנייה על מנת לסמן לאחרים כי האתר הזה "חוסה" תחת הפרוטקשן שלו. במטרה להסוות את העובדה שהוא מבצע גביית דמי חסות ופרוטקשן, אלסאנע הקים חברה המעניקה כביכול שירותי שמירה, קנה כלי רכב והדביק עליהם מדבקות עם סמל ושם החברה, והעסיק שומרים, מבלי שקיבל רישיון כדין לתת שירותי שמירה.

 

סך ההתקשרויות שהשיג אלסאנע תוך סחיטה באיומים עמד על לפחות 2,260,000 ₪. בנוסף, אלסאנע השיג במרמה בנסיבות, בעזרת מצג שווא לפיו ההתקשרות עם עין האופק שבבעלותו "מסודרת" ונעשית כחוק, בעוד שאלסאנע, לחברה ולשומריה כלל לא היו רישיונות מתאימים, התקשרויות בשווי של לכל הפחות 2,097,000 ₪.

 

לאלסאנע יוחסו עבירות של סחיטה באיומים, עושק, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, קיום משרד שירותי שמירה וארגון שירותי שמירה ללא רישיון , עיסוק כשומר ללא רישיון, העסקת שומר ללא רישיון, עיסוק כקבלן שירות ללא רישיון. בנוסף, יוחסו לאלסאנע עבירות הלבנת הון. זאת, לאחר שאת הרכוש האסור שהתקבל מכח עבירות הסחיטה באיומים והמרמה, בגובה כולל של לפחות 4,361,000 ₪, הפקיד הנאשם בחשבון הבנק של החברה, וערבב אותו ביתר הכספים שהיו בחשבון, במטרה להסתיר את מקור הכספים.

 

בבקשת המעצר שהוגשה במקביל ציינו עו"ד ברחד ואשחר כי: "בבחינת מסוכנתו של המשיב יש לתת את הדעת גם ל"מכת המדינה" של סחיטת דמי החסות. לנוכח תופעה נרחבת זו והנזק האישי, והחברתי והכלכלי שהיא גורמת,  כמו גם לנוכח מיעוט המתלוננים וחששם של המאוימים כי תלונה עלולה להוביל לפגיעה בהם ובעסקיהם, ישנה חשיבות מרובה בהרחקת המאיימים שנתפסים מפעילותם."

 

כמו בן הוגשה בקשה לחילוט של כ 350,000 ₪ שנתפסו בחשבונות הבנק שלו ושל החברות שבבעלותו, 4 רכבים הרשומים על שמו ושימשו את עסק ה"שמירה", ובהם רכב יוקרה, וכן המחאות בסך של כ 400,000 ₪ שנתפסו במשרדי חבר השמירה.

 

התיק נחקר במסגרת כח משימה שמירה כפויה, ע"י מפלג תשתיות ביאל"כ – להב 433 במשטרת ישראל, משרד העבודה ורשות המיסים.



יום שני, 28 במרץ 2022

ריסס גז מדמיע בבית מדרש האר"י ויכלא למאסר

 בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בבקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי נצרת (סגנית הנשיא א' הלמן והשופטים י' שטרית ו-ג' צפריר) בע"פ 22744-12-19, מיום 9.12.2020, בגדרו התקבל בחלקו ערעור המבקש על הכרעת דינו וגזר דינו של בית משפט השלום בקרית שמונה (השופטת ר' שפילברג-כהן) בת"פ 1728-03-14, מיום 29.1.2018 ומיום 23.10.2019, בהתאמה

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- יש לך מניות וני"ע בבנק בישראל ?

כתב אישום בגין רצח הילד בפארק השעשועים

כתב אישום על עבירות נשק ותקיפת שוטרים

נדחתה עתירה לבג"צ בנוגע להסדר טיעון עם ח"כ אריה דרעי

כתב אישום נגד רונן סופר (52), מתנדב במשטרה, בגין ביצוע עבירות מין במתנדבת אחרת ששרתה עמו בתחנת המשטרה.

לא שמעתם ?!: מסלול בטוח": הוחרמו רכבי יוקרה בעוספיה ודלית אל כרמל

נדחתה עתירה נגד תיאטרון בית לסין 

כעולה מכתב האישום, המבקש הגיע ביום 6.4.2013 לבית מדרש האר"י האשכנזי בצפת (להלן: בית הכנסת), במהלך טקס ברית מילה שנערך במקום, והחל לרסס בגז מדמיע, אשר גרם לנוכחים במקום, לרבות שני קטינים, להשתעל ולסבול מצריבה בעיניהם.

לאחר שאחד מהנוכחים במקום (להלן: המתלונן), ניגש אל המבקש לבדוק את פשר מעשיו, החל האחרון להכותו באגרופים על ראשו, הפילו ארצה ובעט בבטנו ובצלעותיו. כל זאת, תוך שצרח לעברו "אני ארצח אותך אני אהרוג אותך". כתוצאה ממעשיו של המבקש, נזקק המתלונן לטיפול רפואי.

בגין מעשה התזת הגז המדמיע יוחסה למבקש עבירה לפי סעיף 379 לחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן: חוק העונשין) של תקיפה סתם; ובגין תקיפת המתלונן יוחסו למבקש עבירות לפי סעיף 380 ו-192 לחוק העונשין של תקיפה הגורמת חבלה של ממש ואיומים.

בית משפט השלום הרשיע בהכרעת דינו מיום 29.1.2018, את המבקש במיוחס לו בכתב האישום, וזאת בתום שמיעת ראיות, תוך שנתן אמון בעדות המתלונן ובעדותם של נוכחים נוספים.



בגזר דינו, שקל בית משפט השלום את נסיבות ביצוע העבירות, ובכלל זה את התכנון שקדם למעשי המבקש וחלקו המרכזי בהם; האדישות הרבה שהפגין כלפי סבלם של משתתפי האירוע בבית הכנסת, אשר לא היה לו עימם דבר קודם לכן; ואת עוגמת הנפש שנגרמה לאורחי האירוע.

באשר לנסיבותיו האישיות של המבקש שקל בית משפט השלום לחובת המבקש את עברו הפלילי, הכולל הרשעה בגין עבירות תקיפת בת זוג, הסגת גבול והפרת צווי בית משפט, שבוצעו בסמוך לאחר האירוע בתיק נשוא הליך זה, ובגינן ריצה המבקש עונש מאסר בפועל קצר במסגרת עבודות שירות. כמו כן, ניתן ביטוי להתנהלותו המזלזלת כלפי בית המשפט לאורך ההליך; האמור בתסקיר שירות המבחן וההתרשמות כי קיים סיכון גבוה להישנות התנהגותו העבריינית של המבקש, אשר אינו מעוניין להשתתף בהליך טיפולי; והעובדה כי המבקש לא התייצב כנדרש בפני הממונה על עבודות שירות.

לצד זאת, לנוכח מצבו הכלכלי הקשה של המבקש, נמנע בית משפט השלום מלהטיל עליו קנס או פיצוי כספי.

בסופו של יום, בית משפט השלום גזר על המבקש 6 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו; 4 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור עבירת אלימות מסוג עוון או פשע או עבירת איומים; וכן התחייבות על סך 3,000 ש"ח להימנע מעבירת אלימות או עבירת איומים.

ערעורו של המבקש לבית המשפט המחוזי נתקבל בחלקו. נקבע כי "נותר ספק של ממש בזיהוי" המבקש על ידי המתלונן ואחר כמי שנכח בבית הכנסת בחלקו הראשון של האירוע, נשוא כתב האישום, זאת לאור אמירתו של המתלונן במהלך מסדר הזיהוי כי "הוא אינו מזהה באופן פוזיטיבי אף אחד". לפיכך זיכה בית המשפט המחוזי את המבקש מביצוע עבירה של תקיפה סתם.

משכך, נתקבל גם בחלקו הערעור על גזר הדין, באופן שהמבקש יישא ב-3 חודשי מאסר בפועל בלבד מאחורי סורג ובריח. יתר רכיבי העונש נותרו על כנם.

בהקשר זה הודגש כי לנוכח עמדתו העקבית של הממונה על עבודות שירות, בשלוש חוות דעת שונות, אין להורות על נשיאת מאסר בדרך של עבודות שירות; וכן כי אין להסתפק בצו של"צ, חרף האמור בתסקיר שירות המבחן בעניין.

מכאן הבקשה שהוגשה לבית המשפט העליון, ובצדה בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל שנגזר על המבקש עד להכרעה בבקשה.

בבקשתו למתן רשות ערעור, המבקש טען כי שגה בית המשפט המחוזי עת גזר עליו עונש מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, חרף מצבו הנפשי; וכי היה מקום להקל בעונשו מחמת שיקולי שיקום.

הלכה היא כי רשות ערעור תינתן במקרים חריגים בלבד, אשר מעוררים סוגיה משפטית עקרונית, החורגת מעניינו של המבקש, או במקרים בהם עולה חשש כי נגרם למבקש עיוות דין מהותי או אי צדק קיצוני.

יתירה מזאת, בקשת רשות ערעור על חומרת העונש לא תתקבל אלא במקרים של סטייה מהותית ממדיניות הענישה הנהוגה במקרים דומים (רע"פ 8388/19 שלאעטה נ' מדינת ישראל (18.12.2019))

הבקשה דנן, אינה עומדת באמות המידה האמורות, וכפי שכבר נכתב לא אחת, די בכך בכדי לדחותהּ.

בית משפט זה שב ופסק כי חרף חשיבותם של שיקולי שיקום, הם אינם חזות הכל, ולצידם ניצבים שיקולים נוספים, כגון שיקולי הרתעה, עיקרון הגמול והגנה על שלום הציבור (רע"פ 2486/19 נאטור נ' מדינת ישראל (11.4.2019)).

 

מעשיו של המבקש, אשר תקף את המתלונן על לא עוול בכפו וגרם לו לנזקי גוף, תוך שהשבית את שמחת ברית המילה וגרם לאורחי האירוע "לטלטלה" עמוקה, מצדיקים ענישה מוחשית, אשר יש בה כדי להרתיע מפני התנהגות אלימה במרחב הציבורי (ראו והשוו רע"פ 6819/19 סרוסי נ' מדינת ישראל (28.10.2019)).

בנסיבות אלו, בית המשפט העליון לא סבר כי העונש שנגזר על המבקש חמור באופן המצדיק מתן רשות ערעור.

ממילא, מתייתרת הבקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל שנגזר על המבקש.

לפנים משורת הדין, הורה בית המשפט העליון על דחיית מועד התייצבות המבקש למאסר בשבוע, לצרכי התארגנות.

על המבקש להתייצב לשאת בעונש המאסר בפועל שהוטל עליו ביום 24.1.2021 עד השעה 10:00 בבית מעצר קישון, או על פי החלטת שירות בתי הסוהר, כשברשותו תעודת זהות או דרכון. על המערער לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר, בטלפונים: 08-9787377 או 08-9787336.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 

 

יום חמישי, 20 בינואר 2022

נדחתה עתירה לבג"צ בנוגע להסדר טיעון עם ח"כ אריה דרעי

 בית המשפט העליון דחה עתירה שהוגשה בעקבות הודעת היועץ המשפטי לממשלה בדבר הסדר טיעון שנערך עם ח"כ אריה דרעי בקשר לכתב האישום שהוגש נגדו.

ועוד כמה מאמרים:

·  עדכון מדרגות מס רכישה לשנת 2022, בהתאם לשינוי במדד...

·  פרקליטות און ליין - הפרוייקט החדש של פרקליטות המדינה

·  בג"צ דחה עתירה לבחון שיווין נטל מזונות הקטינים

·  106 מיליון ₪ קנסות בגין הפרת שימוש חוק המזומן

·  עד המדינה ארכי פושע, עבירות שביצע בארה"ב הובילו לגיוסו כסוכן FBI

·  גל האומיקרון - הוגש כתב אישום בגין הפרת בידוד

·  העליון נגד פייסבוק, תשלם הוצאות משפט ותעמוד לדיון ...

·  כתב אישום בפרשת ספאם, עוקץ והתחזות לחב' דואר ישראל



העותרים טענו כי חרף הודעתו של ח"כ דרעי כי בכוונתו להתפטר מן הכנסת, המדינה מחויבת לטעון בפני בית משפט השלום הדן בעניינו הפלילי שדבק קלון במעשיו. בית המשפט העליון קיבל את עמדת המדינה וקבע שקיום דיון תיאורטי בשאלת הקלון, בלא תפקיד ציבורי קונקרטי שאותו ממלא ח"כ דרעי או מבקש למלא בעת הזו, אינו תואם את הוראות החוק והפסיקה.

בפסק הדין נכתב "העותרת טענה כי התפטרותו של ח"כ דרעי היא בבחינת "קונץ-פטנט" שנועד לסלול את דרכו חזרה לכנסת. אך שנינו ולמדנו כי "לַכֹּל, זְמָן; וְעֵת לְכָל-חֵפֶץ, תַּחַת הַשָּמָיִם" אם וכאשר כך ייעשה, הרי שהעותרת מכירה היטב את הדרך לבית משפט זה ושערי בית המשפט נותרו פתוחים".

גם בנוגע להטבות להן זכאי ח"כ לשעבר, הצהיר ב"כ של ח"כ אריה דרעי כי בכוונתו לוותר על הטבות אלה, בהתאם לכך קבעו השופטים שגם טענה זו מתייתרת.

 

ההליך נוהל באמצעות עו"ד נטע אורן ועו"ד רנאד עיד, ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה.

כתב אישום מתוקן נגד חיים רביבו במסגרת הסדר טיעון

 פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה לבית המשפט המחוזי מרכז כתב אישום מתוקן נגד חיים רביבו, במסגרת הסדר טיעון. כתב האישום הוגש במסגרת פרשת "צדק עירוני", שנכללה בכתב האישום נגד חבר הכנסת דוד ביטן, המשנה לראש עיריית ת"א, ארנון גלעדי, ואחרים.

ועוד כמה מאמרים:

·  עדכון מדרגות מס רכישה לשנת 2022, בהתאם לשינוי במדד...

·  פרקליטות און ליין - הפרוייקט החדש של פרקליטות המדינה

·  בג"צ דחה עתירה לבחון שיווין נטל מזונות הקטינים

·  106 מיליון ₪ קנסות בגין הפרת שימוש חוק המזומן

·  עד המדינה ארכי פושע, עבירות שביצע בארה"ב הובילו לגיוסו כסוכן FBI

·  גל האומיקרון - הוגש כתב אישום בגין הפרת בידוד

·  העליון נגד פייסבוק, תשלם הוצאות משפט ותעמוד לדיון ...

·  כתב אישום בפרשת ספאם, עוקץ והתחזות לחב' דואר ישראל

על פי ההסדר, רביבו יודה בעבירה של סיוע להפרת אמונים במסגרת יחסיו עם גלעדי, והצדדים יבקשו בהסכמה מביהמ"ש לגזור עליו עונש של ארבעה חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבירות שירות, קנס של 20 אלף שקל ומאסר על-תנאי.

 

על פי כתב האישום המתוקן, רביבו היה היזם והבעלים, יחד עם אחרים, של פרויקט בניה בתל אביב. משנתקל בקשיים שהתעוררו בתוקף היתר הבניה של הפרויקט פנה רביבו לארנון גלעדי, ששימש כחבר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, לצורך קבלת סיוע. גלעדי פעל לסייע לרביבו להביא לפתרון הקשיים, בין היתר באמצעות פניות לגורמים מקצועיים בעירייה. במהלך פגישה בין גלעדי ורביבו בנובמבר 2017, ביקש גלעדי מרביבו כספים למימון פעילות מפלגתית אותה הוא מקדם. רביבו נעתר לבקשה ולאחר מכן העביר 10,000 שקלים שנרשמו לפקודת "תל אביב שלנו צדק עירוני", אשר הוצגה לרביבו כעמותה.

 

על פי כתב האישום המתוקן, רביבו העביר לגלעדי את הסכום האמור ביודעו כי גלעדי פועל במסגרת תפקידו לקידום הפרויקט וכי ההעברה מעמידה את גלעדי בניגוד עניינים בין חובותיו כעובד ציבור לבין האינטרסים של רביבו, הנובעים מהקשרים ביניהם ומהעברת הכסף.

 

כזכור, גלעדי מואשם בכך שלקח שוחד מרביבו ומאחרים, תוך שהציג מצג לפיו הכספים נועדו לקידום פעילות עמותה, כאשר בפועל כלל לא הייתה קיימת עמותה, והכספים שביקש ולקח נועדו לשמש למימון אירועים ופעילויות שונות שמטרתן טיפוח תדמיתו הציבורית וקידום מועמדותו לקראת הבחירות לרשויות המקומיות.

 

התיק נחקר ביחידה הארצית לחקירות הונאה בלהב 433 של משטרת ישראל בשיתוף עם רשות המסים והרשות לאיסור הלבנת הון, ומטופל ע"י עורכי הדין אתי בן-דור, יעל שניידר, עדי אפלבוים-גרוזמן, רוי גורדון ותומר וירט מפרקליטות מיסוי וכלכלה.



נכנסו לבית הקברות קפצו על המצבות והעלו לאפליקציית ה-TIKTOK

 פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) הגישה לבית משפט השלום בעיר כתב אישום נגד נסים עוויסאת (19) וקטין (17), תושבי ירושלים, זאת לאחר שנכנסו לבית קברות יהודי, קפצו על מצבות, תיעדו והפיצו סרטון ברשת- כל אחד על פי חלקו.

ועוד כמה מאמרים:

·  עדכון מדרגות מס רכישה לשנת 2022, בהתאם לשינוי במדד...

·  פרקליטות און ליין - הפרוייקט החדש של פרקליטות המדינה

·  בג"צ דחה עתירה לבחון שיווין נטל מזונות הקטינים

·  106 מיליון ₪ קנסות בגין הפרת שימוש חוק המזומן

·  עד המדינה ארכי פושע, עבירות שביצע בארה"ב הובילו לגיוסו כסוכן FBI

·  גל האומיקרון - הוגש כתב אישום בגין הפרת בידוד

·  העליון נגד פייסבוק, תשלם הוצאות משפט ותעמוד לדיון ...

·  כתב אישום בפרשת ספאם, עוקץ והתחזות לחב' דואר ישראל

על פי כתב האישום, באפריל האחרון נכנסו הנאשמים, ללא רשות, לבית הקברות היהודי בהר הזיתים. הנאשם הקטין עלה על המצבות וקפץ עליהן והנאשם הבגיר תיעד את מעשיו, העלה את הסרטון לאפליקציית ה-TIKTOK ותייג את הסרטון תחת הכותרת "ירושלים, מוחמד, פלסטין, ערבייה, תחיי פלסטין". אז הוא ניסה למחוק את הסרטון אך ללא הצלחה. הסרטון זכה לאלפי צפיות ברשת.

 

כתב האישום מייחס לנאשמים ביצוע עבירה של כניסה ללא רשות למקום פולחן או קבורה.

שימו לב: קיים איסור פרסום ביחס לכל פרט שעלול להביא לזיהוי הנאשם הקטין.



יום חמישי, 18 בנובמבר 2021

ניסה לחנוק למוות את אחיינו בן השבע

 פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה היום לבית המשפט המחוזי בב"ש כתב אישום נגד תושב הפזורה  -הבדואית בנגב, שניסה לחנוק למוות את אחיינו בן השבע-

ועוד כמה מאמרים

כתב האישום מייחס לנאשם ביצוע עבירות של נסיון רצח ותקיפה.

על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד אירה ויימן קריקון, הנאשם, מסיבה לא ידועה, גרר בכוח את הילד למחסן הסמוך למתחם מגוריהם, ושם חנק אותו בצווארו. הילד זעק לאמו, ניסה להשתחרר מאחיזתו של הנאשם ולברוח מהמחסן. בשלב מסוים,  הנאשם הרים את הילד בידיו, השליכו ארצה והילד איבד את ההכרה. הילד הובהל לטיפול רפואי במרכז הרפואי "סורוקה".

הפרקליטות מבקשת לעצור את הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.




יום רביעי, 7 ביולי 2021

חוק האזרחות: בג"צ דחה העתירה לאיחוד המשפחות

 

בית המשפט העליון דחה ואף ללא צורך בתגובה את בקשת רשות הערעור שהגיש עו"ד צבי ריש נגד איש
העסקים משה חוגג


 ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

 עניינה של העתירה בטענת העותרים כי המשיבים אינם מטפלים בבקשתם לאיחוד משפחות ולמתן מעמד של תושבות קבע באיזור יהודה ושומרון (להלן: האיזור) לעותרת 1 (להלן: העותרת) ולילדיה, עותרים 2 ו-3. מהעתירה עולה כי ביום 5.8.2018 הגישה עותרת 4, אמה של העותרת, בקשה לאיחוד משפחות ברשות הפלסטינית (להלן: הרשות הפלסטינית או הרשות). בסמוך להגשת הבקשה, ביקשה העותרת מהמשיבים להאריך לה ולילדיה את אשרת השהייה באיזור, אך הבקשה סורבה. עתירה שהגישו העותרים לבית משפט העליון בעניין זה נמחקה בהסכמה ביום 4.11.2019. בפסק הדין הוארך, לפנים משורת הדין, הצו הארעי שניתן באותו הליך המורה כי עותרים 3-1 לא יורחקו מהאיזור למשך 90 ימים, תוך שהובהר כי "ככל שבחלוף פרק זמן זה לא תועבר למתפ"ש [מתאם פעולות הממשלה בשטחים] על ידי הרשות הפלסטינית בקשת העותרים לאיחוד משפחות, העותרת 1 וילדיה העותרים 3-2 יעזבו את האיזור". משחלפו 90 הימים האמורים, הוגשה על ידי העותרת בקשה נוספת להארכת אשרת השהייה לה וילדיה אך בקשה זו נדחתה. עתירה מנהלית שהגישה העותרת לבית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, נדחתה גם כן. בפסק הדין של בית המשפט לעניינים מנהליים נקבע כי על פי תגובת המשיבים, לא התקבלה מהרשות הפלסטינית כל בקשה לאיחוד משפחות בעניינה של העותרת וילדיה. עם זאת, לפנים משורת הדין הוארך צו הביניים לפיו העותרת וילדיה לא יורחקו מהאיזור עד ליום 1.7.2021, זאת בעיקר על מנת לאפשר לעותרת להראות עד למועד זה כי בקשתה לאיחוד משפחות הועברה על ידי הרשות הפלסטינית למתפ"ש. מכאן לעתירה שלפנינו, במסגרתה נטען למדיניות לא-רשמית ולא-מוצהרת של המשיבים, שלא לדון בבקשות לאיחוד משפחות, "באמתלה" לפיה הרשות הפלסטינית לא העבירה בקשה לאיחוד משפחות. עוד התבקשנו להורות כי עותרים 3-1 לא יורחקו מהאיזור עד להכרעה בעתירה. בג"צ קבע, כי דין העתירה להידחות על הסף בהיעדר עילה להתערבות שיפוטית. נקבע זה מכבר כי אין מקום להתערבות בהחלטות המשיבים בבקשות לאיחוד משפחות כל עוד הבקשות לא הועברו על ידי הרשות הפלסטינית לאישורם של המשיבים (בג"ץ 358/19 קיסי נ' מדינת ישראל (2.7.2019); בג"ץ 1333/19 אבו נגם נ' מדינת ישראל, פסקה 3 (28.7.2020); בג"ץ 5309/20 לינא נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (20.10.2020)). העותרים כלל לא גיבו, אף לא בגיבוי מינימלי הכולל צירוף מסמכים או ציון תאריכים, את טענתם כי בקשתם הועברה למשיבים על ידי הרשות הפלסטינית, וזאת באמתלה כי "הרשות אינה נוהגת לתת אסמכתאות בכתב ביחס לאישור בקשות לאיחוד משפחות שאושרו על ידה". לא ניתן להסתפק בטענת העותרת כי נמסר לה שהרשות הפלסטינית העבירה בקשה למשיבים (וראו למשל: בג"ץ 2060/15 פלוני נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש, פסקה 6 (20.7.2015); בג"ץ 1332/19 חסן נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (1.5.2019)). משלא נמצא כי בקשה הועברה לישראל מהרשות, לא קמה כל עילה להתערבות בג"צ במקרה דנן (וראו: בג"ץ 9171/18 בראהמה נ' מדינת ישראל (18.6.2019); בג"ץ 3435/20 בסאם נ' מדינת ישראל (21.10.2020)). בנוסף על האמור, גם לא הוצגה תשתית מינימלית ביותר לביסוס הטענה ל"מדיניות" לא מוצהרת של התעלמות מבקשות לאיחוד משפחות תוך שימוש ב"תירוץ" שלא התקבלה בקשה מהרשות. כל 
טרוניה בעניין זה יש להפנות לרשות ולא למשיבים. 



 עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.