יום שני, 15 בינואר 2024

כתב אישום נגד ארבעה תושבי המרכז שחטפו אדם הכו אותו איימו עליו וגנבו את רכבו

 פרקליטות המדינה הגישה לבית משפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד רון אברג'יל (23), אופק דהן (22), דניאל לוי (20) וחיים ביטרן (22) מראשון לציון לאחר שחטפו אדם, הכו אותו, איימו עליו כי ירצחו אותו וגנבו את רכבו.

מכתב האישום שהגישה עו"ד שרון שוורץ, מפרקליטות מחוז דרום, במהלך חודש דצמבר יצר המתלונן קשר עם סוכן הימורים, כתנאי לביצוע הימורים ביקש הסוכן מהמתלונן שיעביר 12,000 ₪, לאחר שהסוכן פתח לו את האפשרות להמר, ביטל המתלונן את העברה של הכסף. לאחר מספר ימים של הימורים זכה המתלונן בסכום של 6,900 ₪. אז יצר קשר עם הסוכן על מנת לקבל את כספי הזכייה והשניים קבעו להיפגש באשקלון. לאור האמור בסביבות השעה 22:00 בערב, יצא המתלונן עם רכבו לכיוון אזור המפגש. כשהגיע סמוך למקום, יצא מרכבו לפתע, הגיחו לעברו מתוך רכב מזדה אברג'יל כשהוא אוחז בסכין ואדם נוסף, כשברכב המזדה היו באותה העת שלושת הנאשמים הנוספים.

אברג'יל הצמיד את הסכין לצווארו של המתלונן והורה לו להיכנס לרכבו, כאשר אברג'יל התיישב לצדו בספסל האחורי והאדם הנוסף נהג ברכב. במהלך הנסיעה, הכה אברג'יל את המתלונן באמצעות הסכין ובאגרופים בראשו, אחז בסכין ואיים על המתלונן בכך שאמר לו שאם לא יביא להם כסף ואת רכבו הם ירצחו אותו, עוד אמרו לו שאם יפנה למשטרה הם יזרקו רימונים לעבר ביתו או מילים בדומה לכך. המתלונן כל העת התחנן על חייו ואמר לאברג'יל שישלם להם ובלבד שיניחו לו. כעבור זמן מה הגיעו כלי הרכב למקום בראשון לציון, שם הוציא אברג'יל את המתלונן מהרכב והנאשמים הנוספים, שהגיעו ברכב המזדה, הכו את המתלונן באמצעות אגרופים ובעיטות בראשו ובגופו. במקביל, נטלו הנאשמים מהמתלונן את מכשיר הטלפון הנייד שלו וניסו לבצע העברות כספים באמצעות. בנוסף, הנאשמים צילמו את המתלונן במכשירי הטלפון שלהם ובקשו ממנו לומר כי הוא מוסר להם את רכבו מרצונו החופשי ואף הורו לו לומר שהנאשמים לא איימו עליו.

בהמשך לאמור, הגיע רכב נוסף ממנו ירדו שני אנשים נוספים שאחד מהם הכה את המתלונן בפניו ואיים עליו שלא "יפלוט שטויות" וזאת אגב שיחת טלפון עם אביו במסגרתה איים אברג'יל על האבא שאם הוא לא ישלם לנאשמים סכום כסף בסך 40000 ₪ לערך הם "ירצחו לו את הילד" ושהמתלונן חייב להם כסף או מילים בדומה לכך. אביו של המתלונן השיב כי אינו יכול להעביר להם את הכסף ובתגובה בעט אברג'יל במתלונן על מנת שאביו ישמע אותו צועק ונאנק מכאבים. בשלב מסוים, חדלו הנאשמים ממעשיהם, נטלו את רכבו של המתלונן ואת הטלפון נייד שלו ואיימו עליו שאם יפנה למשטרה הם ירצחו אותו וגם אם ישבו בכלא יש להם גורמים שיטפלו בעניין עבורם.

בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהגישה עו"ד שוורץ במקביל צוין כי: "... המשיבים ביצעו עבירות חמורות של סחיטה, חטיפה ואלימות תוך הצטיידות בכלי תקיפה סכין, וכל זאת לאחר תכנון. אם ישוחררו המשיבים קיים סיכון ממשי שהמשיבים יחזורו ויבצעו עבירות ויסכנו את המתלונן ואת הציבור. מחומר החקירה עולה כי המתלונן חווה אירוע טראומטי."

לנאשמים יוחסו עבירות של חטיפה לשם רצח או סחיטה, שוד, סחיטה באיומים, תקיפה בנסיבות מחמירות, החזקת סכין שלא כדין, הדחה בחקירה.



יום ראשון, 2 באפריל 2023

כתב אישום נגד תושב הדרום בגין סחיטה באיומים של קבלנים שפעלו בדרום

 המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום, נגד עדאל אלסאנע (37) מטראבין אלסנע וחברת "עין האופק" שבבעלותו, בגין סחיטה באיומים של קבלנים בדרום בגובה של כ – 2.26 מיליון ₪, קבלת דבר במרמה בגובה של 2.09 מיליון ש"ח ועבירות כלכליות נוספות.

על פי כתב האישום שהגישו עוה"ד נועה ברח"ד ושאול אשחר, בין נובמבר 2018 ועד מרץ 2023, הפעיל אלסאנע חברת שמירה בשם "עין האופק", בלי רישיונות ומתאימים ממשרדי המשפטים והעבודה. באמצעות החברה, וחברה נוספת שבבעלותו, סחט הנאשם באיומים דמי שמירה מאחד עשרה קבלנים באזור הדרום. וזאת, בין היתר באמצעות שימוש בשמו של שבט טארבין, שזכה למוניטין שלילי בתחום הפרוטקשן והאלימות. המוניטין העברייני של אלסאנע כבן שבט טארבין, סייע לו להטיל אימה על קבלני הבניה שפעלו באזור אופקים, שדרות ובאר שבע  לפיה יגרם נזק לאתר הבניה, או לכלי העבודה של הקבלנים, אם לא ישלמו לו עבור "שירותי שמירה".

 

בשנים האחרונות התגברה תופעת סחיטת דמי החסות ("פרוטקשן"), ובפרט באזור הדרום. מדובר בתופעה חמורה המאיימת על יסודות הסדר החברתי, על עקרונות משטר החוק, על שלוותם של אזרחים ועל יכולתם לנהל את חייהם האישיים והעסקיים מבלי מפריע וללא איומים. במסגרת התופעה, גורמים עבריינים, הציעו שירותי "שמירה" לקבלנים ובעלי עסקים שונים, בתמורה לתשלום. בעל עסק שסרב לשלם לאותם גורמים, נחשף לאיומים, פגיעות ברכוש, גניבות ונזקים שונים. מרבית בעלי העסקים נאלצו לשתף פעולה עם אותם גורמים ועם אלסאנע ביניהם, ובתמורה לתשלום "דמי החסות" הם זכו ל"שקט" וביטחון יחסי, בין היתר מפני פגיעה של אותם גורמים עבריינים בעסקם ובנכסיהם.

 

לנוכח התופעה הרווחת של השמירה הכפויה, ברבים מהמקרים הנאשם כלל לא נדרש לאיים מפורשות לשם קבלת עבודת השמירה באתר הנמצא ב"טריטוריה" שלו, "המוניטין" שצבר לעצמו כ"נותן החסות" בשטח, מבהיר לקבלן הבניה שעליו להיענות ל"הצעת השירות" של הנאשם, ללא כל איום מפורש מצידו. קבלנים מסוימים אף פנו מיוזמתם לנאשם, מבעוד מועד, כדי להינצל מנזקים וגניבות.

 

בין היתר, מתואר בכתב האישום כיצד התגברה איימתו של אלסנע על הקבלנים, באמצעות נזקים שאירעו באתרים על ידי גורמים שזהותם אינם ידועה. במקרה אחד, נופצה שמשה טרקטור של קבלן שהודיע על הפסקת השמירה והנאשם איים על הקבלן שהאשים את השומר בפגיעה. במקרה אחר, אחר, של אתר חדש שבו טרם ניתנו שירותי השמירה שלו, ידע הנאשם להשיב במהירות טלוויזיה גנובה בשווי של עשרות אלפי שקלים, ובתמורה דרש וקיבל את השמירה גם באותו האתר. במקרה נוסף, בו נמנע קבלן התחמק מלחתום מולו על חוזה "שמירה", יד עלומה גנבה דלק מכלי העבודה במספר הזדמנויות.

 

אלסאנע נהג להדביק מדבקה המזוהה עם העיסוק שלו באתרי הבנייה על מנת לסמן לאחרים כי האתר הזה "חוסה" תחת הפרוטקשן שלו. במטרה להסוות את העובדה שהוא מבצע גביית דמי חסות ופרוטקשן, אלסאנע הקים חברה המעניקה כביכול שירותי שמירה, קנה כלי רכב והדביק עליהם מדבקות עם סמל ושם החברה, והעסיק שומרים, מבלי שקיבל רישיון כדין לתת שירותי שמירה.

 

סך ההתקשרויות שהשיג אלסאנע תוך סחיטה באיומים עמד על לפחות 2,260,000 ₪. בנוסף, אלסאנע השיג במרמה בנסיבות, בעזרת מצג שווא לפיו ההתקשרות עם עין האופק שבבעלותו "מסודרת" ונעשית כחוק, בעוד שאלסאנע, לחברה ולשומריה כלל לא היו רישיונות מתאימים, התקשרויות בשווי של לכל הפחות 2,097,000 ₪.

 

לאלסאנע יוחסו עבירות של סחיטה באיומים, עושק, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, קיום משרד שירותי שמירה וארגון שירותי שמירה ללא רישיון , עיסוק כשומר ללא רישיון, העסקת שומר ללא רישיון, עיסוק כקבלן שירות ללא רישיון. בנוסף, יוחסו לאלסאנע עבירות הלבנת הון. זאת, לאחר שאת הרכוש האסור שהתקבל מכח עבירות הסחיטה באיומים והמרמה, בגובה כולל של לפחות 4,361,000 ₪, הפקיד הנאשם בחשבון הבנק של החברה, וערבב אותו ביתר הכספים שהיו בחשבון, במטרה להסתיר את מקור הכספים.

 

בבקשת המעצר שהוגשה במקביל ציינו עו"ד ברחד ואשחר כי: "בבחינת מסוכנתו של המשיב יש לתת את הדעת גם ל"מכת המדינה" של סחיטת דמי החסות. לנוכח תופעה נרחבת זו והנזק האישי, והחברתי והכלכלי שהיא גורמת,  כמו גם לנוכח מיעוט המתלוננים וחששם של המאוימים כי תלונה עלולה להוביל לפגיעה בהם ובעסקיהם, ישנה חשיבות מרובה בהרחקת המאיימים שנתפסים מפעילותם."

 

כמו בן הוגשה בקשה לחילוט של כ 350,000 ₪ שנתפסו בחשבונות הבנק שלו ושל החברות שבבעלותו, 4 רכבים הרשומים על שמו ושימשו את עסק ה"שמירה", ובהם רכב יוקרה, וכן המחאות בסך של כ 400,000 ₪ שנתפסו במשרדי חבר השמירה.

 

התיק נחקר במסגרת כח משימה שמירה כפויה, ע"י מפלג תשתיות ביאל"כ – להב 433 במשטרת ישראל, משרד העבודה ורשות המיסים.



יום שני, 28 במרץ 2022

ריסס גז מדמיע בבית מדרש האר"י ויכלא למאסר

 בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בבקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי נצרת (סגנית הנשיא א' הלמן והשופטים י' שטרית ו-ג' צפריר) בע"פ 22744-12-19, מיום 9.12.2020, בגדרו התקבל בחלקו ערעור המבקש על הכרעת דינו וגזר דינו של בית משפט השלום בקרית שמונה (השופטת ר' שפילברג-כהן) בת"פ 1728-03-14, מיום 29.1.2018 ומיום 23.10.2019, בהתאמה

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- יש לך מניות וני"ע בבנק בישראל ?

כתב אישום בגין רצח הילד בפארק השעשועים

כתב אישום על עבירות נשק ותקיפת שוטרים

נדחתה עתירה לבג"צ בנוגע להסדר טיעון עם ח"כ אריה דרעי

כתב אישום נגד רונן סופר (52), מתנדב במשטרה, בגין ביצוע עבירות מין במתנדבת אחרת ששרתה עמו בתחנת המשטרה.

לא שמעתם ?!: מסלול בטוח": הוחרמו רכבי יוקרה בעוספיה ודלית אל כרמל

נדחתה עתירה נגד תיאטרון בית לסין 

כעולה מכתב האישום, המבקש הגיע ביום 6.4.2013 לבית מדרש האר"י האשכנזי בצפת (להלן: בית הכנסת), במהלך טקס ברית מילה שנערך במקום, והחל לרסס בגז מדמיע, אשר גרם לנוכחים במקום, לרבות שני קטינים, להשתעל ולסבול מצריבה בעיניהם.

לאחר שאחד מהנוכחים במקום (להלן: המתלונן), ניגש אל המבקש לבדוק את פשר מעשיו, החל האחרון להכותו באגרופים על ראשו, הפילו ארצה ובעט בבטנו ובצלעותיו. כל זאת, תוך שצרח לעברו "אני ארצח אותך אני אהרוג אותך". כתוצאה ממעשיו של המבקש, נזקק המתלונן לטיפול רפואי.

בגין מעשה התזת הגז המדמיע יוחסה למבקש עבירה לפי סעיף 379 לחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן: חוק העונשין) של תקיפה סתם; ובגין תקיפת המתלונן יוחסו למבקש עבירות לפי סעיף 380 ו-192 לחוק העונשין של תקיפה הגורמת חבלה של ממש ואיומים.

בית משפט השלום הרשיע בהכרעת דינו מיום 29.1.2018, את המבקש במיוחס לו בכתב האישום, וזאת בתום שמיעת ראיות, תוך שנתן אמון בעדות המתלונן ובעדותם של נוכחים נוספים.



בגזר דינו, שקל בית משפט השלום את נסיבות ביצוע העבירות, ובכלל זה את התכנון שקדם למעשי המבקש וחלקו המרכזי בהם; האדישות הרבה שהפגין כלפי סבלם של משתתפי האירוע בבית הכנסת, אשר לא היה לו עימם דבר קודם לכן; ואת עוגמת הנפש שנגרמה לאורחי האירוע.

באשר לנסיבותיו האישיות של המבקש שקל בית משפט השלום לחובת המבקש את עברו הפלילי, הכולל הרשעה בגין עבירות תקיפת בת זוג, הסגת גבול והפרת צווי בית משפט, שבוצעו בסמוך לאחר האירוע בתיק נשוא הליך זה, ובגינן ריצה המבקש עונש מאסר בפועל קצר במסגרת עבודות שירות. כמו כן, ניתן ביטוי להתנהלותו המזלזלת כלפי בית המשפט לאורך ההליך; האמור בתסקיר שירות המבחן וההתרשמות כי קיים סיכון גבוה להישנות התנהגותו העבריינית של המבקש, אשר אינו מעוניין להשתתף בהליך טיפולי; והעובדה כי המבקש לא התייצב כנדרש בפני הממונה על עבודות שירות.

לצד זאת, לנוכח מצבו הכלכלי הקשה של המבקש, נמנע בית משפט השלום מלהטיל עליו קנס או פיצוי כספי.

בסופו של יום, בית משפט השלום גזר על המבקש 6 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו; 4 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור עבירת אלימות מסוג עוון או פשע או עבירת איומים; וכן התחייבות על סך 3,000 ש"ח להימנע מעבירת אלימות או עבירת איומים.

ערעורו של המבקש לבית המשפט המחוזי נתקבל בחלקו. נקבע כי "נותר ספק של ממש בזיהוי" המבקש על ידי המתלונן ואחר כמי שנכח בבית הכנסת בחלקו הראשון של האירוע, נשוא כתב האישום, זאת לאור אמירתו של המתלונן במהלך מסדר הזיהוי כי "הוא אינו מזהה באופן פוזיטיבי אף אחד". לפיכך זיכה בית המשפט המחוזי את המבקש מביצוע עבירה של תקיפה סתם.

משכך, נתקבל גם בחלקו הערעור על גזר הדין, באופן שהמבקש יישא ב-3 חודשי מאסר בפועל בלבד מאחורי סורג ובריח. יתר רכיבי העונש נותרו על כנם.

בהקשר זה הודגש כי לנוכח עמדתו העקבית של הממונה על עבודות שירות, בשלוש חוות דעת שונות, אין להורות על נשיאת מאסר בדרך של עבודות שירות; וכן כי אין להסתפק בצו של"צ, חרף האמור בתסקיר שירות המבחן בעניין.

מכאן הבקשה שהוגשה לבית המשפט העליון, ובצדה בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל שנגזר על המבקש עד להכרעה בבקשה.

בבקשתו למתן רשות ערעור, המבקש טען כי שגה בית המשפט המחוזי עת גזר עליו עונש מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, חרף מצבו הנפשי; וכי היה מקום להקל בעונשו מחמת שיקולי שיקום.

הלכה היא כי רשות ערעור תינתן במקרים חריגים בלבד, אשר מעוררים סוגיה משפטית עקרונית, החורגת מעניינו של המבקש, או במקרים בהם עולה חשש כי נגרם למבקש עיוות דין מהותי או אי צדק קיצוני.

יתירה מזאת, בקשת רשות ערעור על חומרת העונש לא תתקבל אלא במקרים של סטייה מהותית ממדיניות הענישה הנהוגה במקרים דומים (רע"פ 8388/19 שלאעטה נ' מדינת ישראל (18.12.2019))

הבקשה דנן, אינה עומדת באמות המידה האמורות, וכפי שכבר נכתב לא אחת, די בכך בכדי לדחותהּ.

בית משפט זה שב ופסק כי חרף חשיבותם של שיקולי שיקום, הם אינם חזות הכל, ולצידם ניצבים שיקולים נוספים, כגון שיקולי הרתעה, עיקרון הגמול והגנה על שלום הציבור (רע"פ 2486/19 נאטור נ' מדינת ישראל (11.4.2019)).

 

מעשיו של המבקש, אשר תקף את המתלונן על לא עוול בכפו וגרם לו לנזקי גוף, תוך שהשבית את שמחת ברית המילה וגרם לאורחי האירוע "לטלטלה" עמוקה, מצדיקים ענישה מוחשית, אשר יש בה כדי להרתיע מפני התנהגות אלימה במרחב הציבורי (ראו והשוו רע"פ 6819/19 סרוסי נ' מדינת ישראל (28.10.2019)).

בנסיבות אלו, בית המשפט העליון לא סבר כי העונש שנגזר על המבקש חמור באופן המצדיק מתן רשות ערעור.

ממילא, מתייתרת הבקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל שנגזר על המבקש.

לפנים משורת הדין, הורה בית המשפט העליון על דחיית מועד התייצבות המבקש למאסר בשבוע, לצרכי התארגנות.

על המבקש להתייצב לשאת בעונש המאסר בפועל שהוטל עליו ביום 24.1.2021 עד השעה 10:00 בבית מעצר קישון, או על פי החלטת שירות בתי הסוהר, כשברשותו תעודת זהות או דרכון. על המערער לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר, בטלפונים: 08-9787377 או 08-9787336.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 

 

יום חמישי, 20 בינואר 2022

נדחתה עתירה לבג"צ בנוגע להסדר טיעון עם ח"כ אריה דרעי

 בית המשפט העליון דחה עתירה שהוגשה בעקבות הודעת היועץ המשפטי לממשלה בדבר הסדר טיעון שנערך עם ח"כ אריה דרעי בקשר לכתב האישום שהוגש נגדו.

ועוד כמה מאמרים:

·  עדכון מדרגות מס רכישה לשנת 2022, בהתאם לשינוי במדד...

·  פרקליטות און ליין - הפרוייקט החדש של פרקליטות המדינה

·  בג"צ דחה עתירה לבחון שיווין נטל מזונות הקטינים

·  106 מיליון ₪ קנסות בגין הפרת שימוש חוק המזומן

·  עד המדינה ארכי פושע, עבירות שביצע בארה"ב הובילו לגיוסו כסוכן FBI

·  גל האומיקרון - הוגש כתב אישום בגין הפרת בידוד

·  העליון נגד פייסבוק, תשלם הוצאות משפט ותעמוד לדיון ...

·  כתב אישום בפרשת ספאם, עוקץ והתחזות לחב' דואר ישראל



העותרים טענו כי חרף הודעתו של ח"כ דרעי כי בכוונתו להתפטר מן הכנסת, המדינה מחויבת לטעון בפני בית משפט השלום הדן בעניינו הפלילי שדבק קלון במעשיו. בית המשפט העליון קיבל את עמדת המדינה וקבע שקיום דיון תיאורטי בשאלת הקלון, בלא תפקיד ציבורי קונקרטי שאותו ממלא ח"כ דרעי או מבקש למלא בעת הזו, אינו תואם את הוראות החוק והפסיקה.

בפסק הדין נכתב "העותרת טענה כי התפטרותו של ח"כ דרעי היא בבחינת "קונץ-פטנט" שנועד לסלול את דרכו חזרה לכנסת. אך שנינו ולמדנו כי "לַכֹּל, זְמָן; וְעֵת לְכָל-חֵפֶץ, תַּחַת הַשָּמָיִם" אם וכאשר כך ייעשה, הרי שהעותרת מכירה היטב את הדרך לבית משפט זה ושערי בית המשפט נותרו פתוחים".

גם בנוגע להטבות להן זכאי ח"כ לשעבר, הצהיר ב"כ של ח"כ אריה דרעי כי בכוונתו לוותר על הטבות אלה, בהתאם לכך קבעו השופטים שגם טענה זו מתייתרת.

 

ההליך נוהל באמצעות עו"ד נטע אורן ועו"ד רנאד עיד, ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה.

כתב אישום מתוקן נגד חיים רביבו במסגרת הסדר טיעון

 פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה לבית המשפט המחוזי מרכז כתב אישום מתוקן נגד חיים רביבו, במסגרת הסדר טיעון. כתב האישום הוגש במסגרת פרשת "צדק עירוני", שנכללה בכתב האישום נגד חבר הכנסת דוד ביטן, המשנה לראש עיריית ת"א, ארנון גלעדי, ואחרים.

ועוד כמה מאמרים:

·  עדכון מדרגות מס רכישה לשנת 2022, בהתאם לשינוי במדד...

·  פרקליטות און ליין - הפרוייקט החדש של פרקליטות המדינה

·  בג"צ דחה עתירה לבחון שיווין נטל מזונות הקטינים

·  106 מיליון ₪ קנסות בגין הפרת שימוש חוק המזומן

·  עד המדינה ארכי פושע, עבירות שביצע בארה"ב הובילו לגיוסו כסוכן FBI

·  גל האומיקרון - הוגש כתב אישום בגין הפרת בידוד

·  העליון נגד פייסבוק, תשלם הוצאות משפט ותעמוד לדיון ...

·  כתב אישום בפרשת ספאם, עוקץ והתחזות לחב' דואר ישראל

על פי ההסדר, רביבו יודה בעבירה של סיוע להפרת אמונים במסגרת יחסיו עם גלעדי, והצדדים יבקשו בהסכמה מביהמ"ש לגזור עליו עונש של ארבעה חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבירות שירות, קנס של 20 אלף שקל ומאסר על-תנאי.

 

על פי כתב האישום המתוקן, רביבו היה היזם והבעלים, יחד עם אחרים, של פרויקט בניה בתל אביב. משנתקל בקשיים שהתעוררו בתוקף היתר הבניה של הפרויקט פנה רביבו לארנון גלעדי, ששימש כחבר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, לצורך קבלת סיוע. גלעדי פעל לסייע לרביבו להביא לפתרון הקשיים, בין היתר באמצעות פניות לגורמים מקצועיים בעירייה. במהלך פגישה בין גלעדי ורביבו בנובמבר 2017, ביקש גלעדי מרביבו כספים למימון פעילות מפלגתית אותה הוא מקדם. רביבו נעתר לבקשה ולאחר מכן העביר 10,000 שקלים שנרשמו לפקודת "תל אביב שלנו צדק עירוני", אשר הוצגה לרביבו כעמותה.

 

על פי כתב האישום המתוקן, רביבו העביר לגלעדי את הסכום האמור ביודעו כי גלעדי פועל במסגרת תפקידו לקידום הפרויקט וכי ההעברה מעמידה את גלעדי בניגוד עניינים בין חובותיו כעובד ציבור לבין האינטרסים של רביבו, הנובעים מהקשרים ביניהם ומהעברת הכסף.

 

כזכור, גלעדי מואשם בכך שלקח שוחד מרביבו ומאחרים, תוך שהציג מצג לפיו הכספים נועדו לקידום פעילות עמותה, כאשר בפועל כלל לא הייתה קיימת עמותה, והכספים שביקש ולקח נועדו לשמש למימון אירועים ופעילויות שונות שמטרתן טיפוח תדמיתו הציבורית וקידום מועמדותו לקראת הבחירות לרשויות המקומיות.

 

התיק נחקר ביחידה הארצית לחקירות הונאה בלהב 433 של משטרת ישראל בשיתוף עם רשות המסים והרשות לאיסור הלבנת הון, ומטופל ע"י עורכי הדין אתי בן-דור, יעל שניידר, עדי אפלבוים-גרוזמן, רוי גורדון ותומר וירט מפרקליטות מיסוי וכלכלה.



נכנסו לבית הקברות קפצו על המצבות והעלו לאפליקציית ה-TIKTOK

 פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) הגישה לבית משפט השלום בעיר כתב אישום נגד נסים עוויסאת (19) וקטין (17), תושבי ירושלים, זאת לאחר שנכנסו לבית קברות יהודי, קפצו על מצבות, תיעדו והפיצו סרטון ברשת- כל אחד על פי חלקו.

ועוד כמה מאמרים:

·  עדכון מדרגות מס רכישה לשנת 2022, בהתאם לשינוי במדד...

·  פרקליטות און ליין - הפרוייקט החדש של פרקליטות המדינה

·  בג"צ דחה עתירה לבחון שיווין נטל מזונות הקטינים

·  106 מיליון ₪ קנסות בגין הפרת שימוש חוק המזומן

·  עד המדינה ארכי פושע, עבירות שביצע בארה"ב הובילו לגיוסו כסוכן FBI

·  גל האומיקרון - הוגש כתב אישום בגין הפרת בידוד

·  העליון נגד פייסבוק, תשלם הוצאות משפט ותעמוד לדיון ...

·  כתב אישום בפרשת ספאם, עוקץ והתחזות לחב' דואר ישראל

על פי כתב האישום, באפריל האחרון נכנסו הנאשמים, ללא רשות, לבית הקברות היהודי בהר הזיתים. הנאשם הקטין עלה על המצבות וקפץ עליהן והנאשם הבגיר תיעד את מעשיו, העלה את הסרטון לאפליקציית ה-TIKTOK ותייג את הסרטון תחת הכותרת "ירושלים, מוחמד, פלסטין, ערבייה, תחיי פלסטין". אז הוא ניסה למחוק את הסרטון אך ללא הצלחה. הסרטון זכה לאלפי צפיות ברשת.

 

כתב האישום מייחס לנאשמים ביצוע עבירה של כניסה ללא רשות למקום פולחן או קבורה.

שימו לב: קיים איסור פרסום ביחס לכל פרט שעלול להביא לזיהוי הנאשם הקטין.



יום חמישי, 18 בנובמבר 2021

ניסה לחנוק למוות את אחיינו בן השבע

 פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה היום לבית המשפט המחוזי בב"ש כתב אישום נגד תושב הפזורה  -הבדואית בנגב, שניסה לחנוק למוות את אחיינו בן השבע-

ועוד כמה מאמרים

כתב האישום מייחס לנאשם ביצוע עבירות של נסיון רצח ותקיפה.

על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד אירה ויימן קריקון, הנאשם, מסיבה לא ידועה, גרר בכוח את הילד למחסן הסמוך למתחם מגוריהם, ושם חנק אותו בצווארו. הילד זעק לאמו, ניסה להשתחרר מאחיזתו של הנאשם ולברוח מהמחסן. בשלב מסוים,  הנאשם הרים את הילד בידיו, השליכו ארצה והילד איבד את ההכרה. הילד הובהל לטיפול רפואי במרכז הרפואי "סורוקה".

הפרקליטות מבקשת לעצור את הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.