יום שני, 12 בספטמבר 2016

עו"ד נועם קוריס - מחלוקת בענין בית דין של הדיוטות- האם צריך ששלושתם יהיו גמירים או סבירים?

עו"ד נועם קוריס בפייסבוק

עו"ד נועם קוריס ביוטיוב

עו"ד נועם קוריס בטוויטר

עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס

עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק

עו"ד נועם קוריס ב pinterest.com

עו"ד נועם קוריס בבלוגר      

עו"ד נועם קוריס בלינקדין

עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר

עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג

עו"ד נועם קוריס בתפוז      
   
עו"ד נועם קוריס ב simplesite

עו"ד נועם קוריס ב saloona

עו"ד נועם קוריס ב wordpress

עו"ד נועם קוריס  בפייסבוק

מחלוקת בענין בית דין של הדיוטות- האם צריך ששלושתם יהיו גמירים או סבירים?
דעה אחת: צריך ששלושתם יהיו " גמירין" היינו- יודעי הלכות . אבל לא צריך "סמוכים" ולא "סבירים" – היינו אינם צריכים להיות בעלי יכולת שיקול דעת רחב ובעלי יכולת שכלית לסברות ולדמות דבר לדבר. במילים אחרות: כל השלושה צריכים לדעת דין תורה, משנה גמרא הלכה. אם הוא לא יודע משנה, גמרא, והלכות אז למה שאני אלך אליו? אם הוא לא סמוך או סביר אז בסדר אבל לפחות שיהא גמיר.
דעה שניה: אין צורך ששלושתם יהיו "גמירי"- יודע הלכות. די שאחד מהם יהיה "גמיר". די שאחד ידע דין תורה.
דעה שלישית: אין צורך אפילו שאחד מהשלושה יהיה "גמיר". ולא צריך שיהיו בעלי סברות. אלא הם ידונו במקרה שלפניהם וישלחו שאלות למי שבקי בדין תורה.

שו"ע חושן משפט סימן א
בזמן הזה דנים הדיינים דיני הודאות והלואות וכתובות אשה וירושות ומתנות ומזיק ממון חבירו שהם הדברים המצוים תמיד ויש בהם חסרון כיס. אבל דברים שאינם מצוים אע"פ שיש בהם חסרון כיס כגון בהמה שחבלה בחברתה או דברים שאין בהן חסרון כיס אע"פ שהן מצוים כגון תשלומי כפל וכן כל הקנסות שקנסו חכמים ...וכן כל המשלם יותר ממה שהזיק או שמשלם חצי נזק אין דנין אותו אלא מומחים הסמוכים בארץ ישראל- הפסק בשולחן ערוך אומר שבזמן הזה (בימים אלו) אין דיינים סמוכים והם דנים בהודאות והלוואות, כתובת אישה, ירושות, מזיק ממון וחברו. אלו דברים שמצויים תמיד, דברים שיש בהם חסרון כיס ודיינים בבית דין של הדיוטות יוכלו לדון בהם כי אלו דברים שמצויים תמיד, דברים שבשגרה וחייבים לקיים דין תורה (לפי פסק זה- דיין שאינו סמוך יוכל לדון בדברים שיש בהם חסרון כיס+ מצויים תמיד. הרציונל: לקיים דין תורה)  . אך דברים שאין מצויים תמיד ואין בהם חסרון כיס ידונו בהם מומחים בארץ ישראל.
*סמ"ע (יהשע וולק כהן)-"אשר תשים לפניהם" לפני אלהים הכתובים בפרשה, היינו סמוכין. ולא הדיוטות ואנן הדיוטות אנן. הלכך אין דנים מן התורה .אלא דאנן שלחותיהו דקמאי הסמוכים בדורות ראשונים עבדינן ...רק במידי דשכיחיה ואית ביה חסרון כיס.

דיין יחיד מומחה- (סיכוי גבוה שיופיע בבחינה)
סנהדרין דף ה ע"א: תנו רבנן דיני ממונות בשלושה ואם היה מומחה לרבים דן אפילו יחידי. אמר רב נחמן כגון אנא (אני) דן דיני ממונות ביחידי... איבעיא להו כגון אנא דגמירנא וסבירנא ונקיטנא רשותא אבל לא נקיט רשותא דיניה לא דינא או דילמא אף על גב דלא נקיט רשותא דיניה דינא (דינו דין)? תא שמע דמר זוטרא בריה דרב נחמן דן דינא וטעה אתא לקמיה דרב יוסף אמר ליה אם קיבלוך עלייהו לא תשלם ואי לא זיל שלים (לך ותשלם). שמע מינה כי לא נקיט רשותא דיניה דינא שמע מינה. * המסקנה היא: שיחיד מומחה שהוא "גמיר" וסביר" דינו דין.

מומחה לרבים – פירושו  (סיכוי גבוה שיופיע בבחינה):
מנוסה בדינים )אבל לא נסמך ולא קבל רשות מריש גלותא) הוא "גמיר" ו"סביר" היינו חכם ובקי במשנה וגמרא ויודע הדינים וידוע לרבים ויודע לשקול בדעתו ובשכלו עניינים שלא למד ולא שמע מעולם ולדמות דבר לדבר וניסוהו כמה פעמים ולא מצאו טעות אצלו. (תוספות סנהדרין ה ע"א,ר"ש ור"נ שם, אנציקלופדיה תלמודית)- דהיינו יש פה את הערכאה השניה, אין לנו 3 הדיוטות אך יש פה מומחה. מה זה המומחה? מומחה בדין תורה, אחד כזה שיש לו דוקטורט במשפט העברי אך לא מספיק שיהא רק מומחה במשפט העברי אלא הוא צריך להיות גם סביר מבחינה אינטלקטואלית לדמות מילתא למילתא. איך נדע מה הרמה האינטלקטואלית שלו? או שהציבור מכיר אותו או שבית הדין מכירים אותו.
הרב ישראלי – עמוד הימיני  (סיכוי גבוה שיופיע בבחינה):
"איננו רק בגדר תקנת חכמים או מצווה מן המובחר, אלא הוא מיסוד הדין, שכל דבר שצריך בו "אלקים" היינו מומחה לתורה והיינו שכבר עמד בניסיונות וקושיות ונמצא גדול ומובהק בחכמה ובלי זה לא חל עליו שם "אלקים" כלל" (עמוד הימיני)- דהיינו הרב ישראלי אומר.

רמב"ם פירוש המשניות מסכת בכורות פ"ד מ"ג.סנהדרין פ"ד
ה"ח, עורך הבחנה בין מומחה בי"ד למומחה לרבים (סיכוי גבוה שיופיע בבחינה):
"ודע כי עניין מומחה, מוסמך, כלומר שיהא אותו אדם שכבר נבחן ונוסה ונמצא בחכמה גדול ומובהק, אם היה אותו שבחנו ונסהו בית דין הרי הוא נקרא מומחה בית דין, ואם היה שנתפרסמה חכמתו אצל רבים מבני אדם בלי שיסמכוהו בית דין הרי זה נקרא מומחה לרבים". – רמב"ם אומר שיש מומחה בית דין ויש מומחה לרבים שהתפרסמה חוכמתו (קרי שהציבור יודע עליו, הוא חכם, חריף, היא אפשר לסובב אותו, יודע מילתא במילתא)- הוא לא מוסמך אך הוא צריך להיות גמיר וסביר- צריך להיות מומחה. אך יש לו חסרון: בגלל שהוא דן יחיד יש דברים שהוא לא יכול לעשות. לדוגמא: לגבות עדות (שזו פרוצדורה אך היא מהותית)- אם הפרוצדורה תקבע שגביית העדות היא בשלושה אז הוא לא יוכל לגבות עדות.
גם מומחה לרבים ראוי שלא ידון ביחיד
רמב"ם סנהדרין ב, )יא): אחד שהיה מומחה לרבים או שנטל רשות מבית דין הרי זה מותר לו לדון יחידי אבל אינו חשוב בית דין ואע"פ שהוא מותר מצות חכמים הוא שמושיב עמו אחרים שהרי אמרו אל תהי דן יחידי שאין דן יחידי אלא אחד (בורא העולם): הסבר: הרמב"ם מדבר על יכולת של כפיה- שלושת בתי הדין לאחר החורבן יכולים לבוא ולהגיד לבעל דין לדון בפניהם לדין תורה. בעל הדין יבוא ויגיד להם מה אתם רוצים, אתם לא גמירים, לא סבירים, לא למדתם אף פעם.  הם יבואו ויגידו לבעל הדין "לפניהם ולא לפני ערכאות"- דין תורה אצלנו. דהיינו יש להם יכולת לכפות לבוא אליהם לדין תורה. בעל הדין בא ואומר להם אני לא רוצה לדון בפניכם אלא לדון בפני המומחה לרבים. הנתבע אומר בסדר מומחה לרבים אבל לא ניתן לדון בפני המומחה לרבים שהוא יחידי (רק ריבונו של עולם יחידי) לכן אמרו חכמים מצווה לדון בפני שלושה, קרי יש למנות עם המומחה לרבים עוד שניים.

בזמן הזה (נוהגים כדברי הרמ"א) שאין בית דין של דיין יחיד!
מומחה לרבים, יכול לכוף נתבע להתדיין לפניו:
*שו"ע חושן משפט- סימן ג סעיף ב: פחות משלשה, אין דיניהם דין, אפילו לא טעו, אלא א"כ קבלום בעלי דינים או שהוא מומחה לרבים.
רמ"א: ובזמן הזה אין דנין דין מומחה לרבים שידון ביחידי בעל כרחו של אדם.

הסבר: למרות שאחרי החורבן זה היה מושרש,  בזמן הרמ"א ושולחן ערוך החליטו לצמצם זאת. אם שניים הסכימו לבוא בפניי דיין אחד מומחה אז אין בעיה. בהסכמה הכל בסדר רק צריך לכתוב כתובה שזה שטר הסכמה. אם שניים מסכימים לבוא לדיין יחיד מומחה אז אפשר. אבל אם יש כפייה של בית דין בעניין שאתה חייב לדון לפניו אז ההוראה הזו לא חלה אתה תהא חייב לדון בפני שלושה. דהיינו אם זה לא בהסכמה אז דיין מומחה לרבים לא יכול לכפות על אדם לדון בפניו בעל כורחו.

פורסם על ידי ב-

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הירשם ל- תגובות לפרסום (Atom)