|
הוצאה
לפועל, לשכת תל אביב
בפני
כב' הרשם עוזי מאיר
|
תיק
01-99542-10-3
תיק איחוד לחייב מוגבל
|
|
סוג ההחלטה: החלטה ללא בקשה
|
|
|
בעניין החייבת: (-)
|
|
החלטה
עניינה של החלטה זו היא בקשת הפטר שהגישה החייבת
בהתאם לחוק ההוצאה לפועל (תיקון מספר 47 והוראת שעה) (הפטר לחייב מוגבל באמצעים),
התשע"ה-2015 (להלן: "תיקון 47 לחוק ההוצאה לפועל").
בתאריך 07.10.2015 הגישה החייבת, (-) (להלן: "החייבת"),
בקשה למתן צו הפטר על פי הוראות תיקון 47 חוק ההוצאה לפועל.
החייבת, ילידת 1931, הוכרזה כמוגבלת באמצעים בתאריך
14.2.2010, תיקיה אוחדו ונקבע לה צו תשלומים בסכום של 100 ש"ח לחודש.
היקף חובות החייבת בעת הגשת הבקשה 177,088 ש"ח
(כיום – 180,372 ש"ח). החייבת לא הצהירה בבקשתה על חובות לנושים חיצוניים,
שאינם מנהלים כנגדה תיקי הוצאה לפועל.
כיום, מתגוררת החייבת ב"מעונות הגיל",
שהוא דיור מוגן של משרד הבינוי והשיכון ומשרד הרווחה והשירותים החברתיים, וזאת
כנגד תשלום סמלי של שכר דירה. החייבת סובלת מבעיות בריאות שונות וביניהן בעיות לב,
ניוון רשתית בשתי העיניים וכן מדיכאון קליני.
הכנסתה היחידה של החייבת היא מקצבת זקנה של המוסד
לביטוח לאומי והיא משמשת את החייבת להוצאות מחייה מינימליות, כמפורט בשאלון.
משהבקשה עמדה לכאורה בתנאי הסף הקבועים בסעיף
69י3(א) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: "החוק") דרשתי, בהתאם
לסעיף 69י7 לחוק, את כל צווי המידע הקבועים בתוספות לחוק וכן הורתי לחייבת להגיש
מסמכים כמפורט בהחלטה מיום 08.10.2015.
החייבת הגישה מסמכים בהתאם להחלטה הנזכרת לעיל
ובהחלטתי מיום 18.11.2015 הורתי, בהתאם לסעיף 69י8, לחוק על פתיחת תיק במסלול הפטר
ועל קביעת מועד לדיון בבקשה.
הודעה על פתיחת תיק במסלול הפטר פורסמה בעיתון יומי
בשפה הערבית (20.11.2015, "אל-צנארה"), בעיתון יומי בשפה העברית
(27.11.2015, "ישראל היום") וכן ברשומות (ילקוט הפרסומים, חוברת 7163,
עמ' 1748). המועד האחרון להגשת התנגדויות, 18.02.2016, פורסם בכל אחת מן המודעות
הנזכרות לעיל.
הדיון בבקשה התקיים היום, 16.03.2016, כמפורט
בפרוטוקול המצוי בתיק.
בסמוך למועד הדיון הציגה באת כוח החייבת הסכמות של
הזוכים הבאים: (-) (הזוכה בארבעה תיקים מתוך תשעת התיקים המתנהלים כנגד החייבת),
(-) ו (-). במהלך הדיון הצהירה באת כוח החייבת כי שוחחה עם באת כוח הזוכה, (-),
וקיבלה את הסכמתה הטלפונית (זוכה זה לא הגיש התנגדות).
מעיון בתרשומת המופיעה בתיק ההוצאה לפועל עולה כי
נציגת מזכירות ההוצאה לפועל שוחחה עם הזוכה (-) וזה הודיע לי כי אין בכוונתו
להתייצב לדיון בבקשת ההפטר (זוכה זה לא הגיש התנגדות).
הזוכה היחידה שהתנגדה לבקשה היא חברת (-) אשר הגישה
את התנגדותה במועד הקבוע בחוק. לא הוגשה מטעם החייבת תגובה להתנגדות זו.
היום, 16.03.2016, התקיים הדיון בהתנגדויות ובבקשת
ההפטר ובתום הדיון סיכמו הצדדים את טענותיהם.
לאחר שעיינתי בהתנגדות שהגישה הזוכה ולאחר שמעתי את
טענות הצדדים, החלטתי לדחות את ההתנגדות.
ראשית, ההתנגדות לא הוגשה בהתאם להוראות החוק.
ההתנגדות לא נתמכה בתצהיר של הזוכה כי אם בתצהיר בא
כוחה, אגב העלאת טענה כי אין צורך בתצהיר כיוון שההתנגדות נסמכת על טיעונים
משפטיים בלבד. אינני מקבל טענות אלה. על תצהיר ההתנגדות לבקשת ההפטר צריך לחתום
הזוכה ולא בא כוחו. מעבר לכך, בהתנגדות קיימות טענות עובדתיות המחייבות תמיכה
בתצהיר.
שנית, לגופן של טענות, לא מצאתי ממש בהתנגדות.
הזוכה טוענת כי לא ברור מבקשת החייבת איזה סכום היא
מבקשת לשלם כנגד כלל החובות ומהו סך כלל החובות על מנת שהזוכה תוכל לשקול את
כדאיות ההסדר המוצע. עם כל הכבוד, טענה זו אינה מובנת לי. היקף חובותיה של החייבת
ידוע וברור והוא עמד לנגד עיני הזוכה – מידע על היקף החובות מופיע במחשב ההוצאה
לפועל ובסעיף 10 לשאלון (במסגרתו הצהירה החייבת כי אין לה נושים חיצוניים שאינם
מנהלים כנגדה תיקי הוצאה לפועל). מעבר לכך, לא ברור לי לאיזה הסדר מתייחסת הזוכה
בבקשתה, שהרי לא מדובר בהצעת הסדר כי אם בבקשה להפטר מחובות.
הזוכה טוענת כי לא ברור מה היקף נכסיה של החייבת
והאם בבעלותה נכסי מקרקעין או נכסים אחרים שמהם ניתן לפרוע את החוב. גם טענה זו
אינה ברורה. החייבת הצהירה בשאלון על הכנסותיה ועל נכסיה, התבקשו צווי מידע רבים
על פי החלטתי מיום 08.10.2015 וכן הורתי לחייבת להגיש תדפיס נתוני עסקאות ממיסוי
מקרקעין ללא תיחום בזמן. על פי כל הנתונים שהתקבלו ונאספו, אין בבעלות החייבת נכסי
מקרקעין ומידע זה מצוי, גם הוא, בידי הזוכה. בהקשר הדברים אציין כי במהלך הדיון
הפנתי את תשומת ליבו של בא כוח הזוכה לכך כי על המידע שהתקבל בעקבות החלטתי מיום
8.10.2015 וכי קיים תדפיס נתוני עסקאות ממיסוי מקרקעין, אולם, למרות זאת, בא כוח
הזוכה הודיע כי הזוכה עומדת על התנגדותה.
טענה נוספת של הזוכה, שאינה ברורה לי, היא הטענה
בדבר הגורם שעומד מאחורי בקשת ההפטר, וכוונת הזוכה הוא לבנה של החייבת. מעבר לכך
שטענה זו נטענה בעלמא, לא ברורה הרלוונטית שלה שעה שלחייבת אינטרס ישיר בקבלת הפטר
מחובותיה, המוגש בהתאם להוראות הדין.
עוד טוענת הזוכה כי אם החייבת תותיר אחריה עזבון
ימומשו נכסי העיזבון לטובת כלל הנושים. אינני מקבל טענה זו וטוב היה אם טענה זו לא
הייתה נטענת. ראשית, לא ברור לי הבסיס המשפטי שעומד ביסוד טענה זו. שנית, מצבת
נכסיה של החייבת היא מצבת הנכסים שיש לחייבת ערב הגשת בקשת ההפטר וערב מתן צו ההפטר.
עם מתן צו ההפטר, מסתיים הדיון בבקשה וההליך מגיע לקיצו. אחד החריגים לעיקרון
סופיות הדיון הוא מקרה שבו לא הצהירה החייבת, במסגרת בקשת ההפטר, על נכסים שיש לה,
ובמקרה כזה רשאים הנושים להגיש בקשה לביטול ההפטר. בהקשר זה יצוין כי סעיף 69י16
לחוק קובע במפורש כי רשם ההוצאה לפועל רשאי לבטל, בכל עת, צו הפטר אם מצא כי צו
ההפטר ניתן על סמך מידע שגוי או כוזב, ויש בכך להצדיק את ביטולו.
מן האמור לעיל עולה, כי אין מקום לקבל את התנגדות
הזוכה ואני מורה על דחייתה.
באת כוח החייבת עתרה להשית על הזוכה הוצאות אם תדחה
התנגדותה אולם, לא ראיתי לנכון לעשות כן כיוון שלא הוגשה מטעם החייבת תגובה
להתנגדות זו וכיוון שממילא היה על החייבת להתייצב לחקירת יכולת על פי הוראות החוק
ולזוכה נתונה הזכות לחקור את החייבת.
בסיום הדברים, הנני רואה לנכון לציין את הדברים
הבאים:
הליך ההפטר בהוצאה לפועל הינו הליך השונה, במהותו,
מהליך פשיטת רגל המתנהל על פי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980.
המדובר הוא, כפי שהתייחס לכך כבוד השופט עודד מאור ברע"צ 48590-11-15 בן שעיה נ' מועצה אזורית שומרון
(14.01.2016), בהליך מהיר ועוקף הליכי פשיטת רגל.
על פי דברי ההסבר לתיקון 47 (הצעות חוק ההוצאה לפועל
(תיקון מספר 47 והוראת שעה) (הפטר לחייב מוגבל באמצעים), התשע"ה-2015,
ה"ח 933) החשיבות במתן צו הפטר לחייבים שהם פושטי רגל נשענת, בין היתר, על
תפיסה סוציאלית והרצון לשקם חייבים שכשלו כלכלית. בדברי ההסבר להצעת החוק קיימת
סקירה של המצב בהוצאה לפועל והצורך במתן הפטר בהליכי הוצאה לפועל לחייבים מוגבלים
באמצעים על בסיס ההבנה כי מוסד המוגבל באמצעים אינו משיג את המטרה שלשמה הוא נוצר.
הוראת השעה נועדה לאפשר לחייבים מוגבלים באמצעים, אשר לו היו פונים להליכי פשיטת
הרגל, היו זוכים להפטר ולבנות מחדש את חייהם במישור הכלכלי-משפטי, אולם, הם אינם
עושים זאת מסיבות שונות ונותרים כלואים, כלשון דברי ההסבר, במערכת ההוצאה לפועל.
הוראות השעה נקבעה כהוראה זמנית עד לגיבוש הסדר
חקיקתי חדש ומקיף שיסדיר את דיני חדלות הפירעון על כלל היבטיהם ויחליף את ההסדרים
הקיימים היום ואכן, ממש בימים אלה, הונחה על שולחנה של הכנסת הצעת חוק חדלות
פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016, ה"ח 1027.
מעיון בהצעת החוק ובדברי ההסבר להצעת החוק, עולה כי
אם תתקבל הצעת החוק עתידים לחול שינויים מהותיים בכל הקשור לדיני חדלות פירעון:
ראשית, עתיד לחול שינוי טרמינולוגי – לא מדובר עוד
בהליכי פשיטת רגל כי אם בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי. שנית – ובכל הקשור
לענייננו – אם תתקבל הצעת החוק, יוסמכו רשמי ההוצאה לפועל לטפל, באופן מלא, בהליכי
חדלות פירעון של יחידים בעלי היקף חובות של עד 150,000 ש"ח. על פי דברי ההסבר
החידוש העיקרי בכל הקשור לחדלות פירעון של יחידים הוא העברת ניהולם של חלק גדול
מההליכים מבית המשפט למערכת ההוצאה לפועל. כלומר, מדובר בשינוי מהותי בתפקידה של
מערכת ההוצאה לפועל וזו עתידה להפוך, אם תתקבל הצעת החוק, מגוף שאמון על גביית
חובות לגוף שיטול חלק בשיקום כלכלי של חייבים ויעניק להם סעד. האמור לעיל עולה
בקנה אחד עם מטרת הוראת תיקון 47 לחוק על בסיסה מוענק לחייבת ההפטר בתיק זה.
על רקע הנאמר לעיל דומני, שלא יהיה חולק כי נסיבותיה
של החייבת במקרה זה באות בגדר אותם המקרים המצדיקים מתן צו הפטר.
סוף דבר, אני מקבל את בקשת ההפטר.
אני קובע כי החייבת מופטרת מכל
חוב כאמור בסעיף 69י15 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, נכון ליום הגשת בקשת ההפטר, 07.10.2015, מלבד
חוב שאינו בר-הפטר או חוב שאינו בר-תביעה לפי סעיף 72(1) לפקודת פשיטת רגל.
המזכירות תעביר לתיק האיחוד את
הכספים המעוכבים לשם חלוקתם בין הזוכים ולאחר מכן תפזר את תיק האיחוד.
אני מורה על ביטול הכרזת החייבת
כמוגבל באמצעים, על ביטול כל ההגבלות שהוטלו על החייבת במסגרת ההכרזה, על ביטול כל
ההגבלות שהוטלו על החייבת בכל אחד מתיקי ההוצאה לפועל המתנהלים נגדה ועל סגירת כל
תיקי ההוצאה לפועל המתנהלים כנגד החייבת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה