יום שבת, 14 בפברואר 2015

אינדיבידואליזם ופסיכולוגיה חיובית

בתקופת הרנסאנס ועידן האורות עלתה קרנו של האינדיבידואליזם. במקביל, אנשים יצירתיים בעלי מחשבה מקורית, הוערכו מעבר לבעלי מלאכה פשוטים ונחשבו אמנים ולא רק אומנים. פילוסופים תועלתנים כמו ג'ון סטיוארט מיל האמינו כי פעולות מוסריות הן כאלה שמביאות כמה שיותר אושר לכמה שיותר אנשים. לפיכך, יש להפעיל מדע אמפירי של אושר, כדי לבחון מהן הפעולות המוסריות. תומכי הדמוקרטיה, כגון תומאס ג'פרסון, האמינו כי "חיים, חירות ורדיפת האושר" הן זכויות בלתי ניתנות לשלילה, ומהוות עילה מוצדקת להפיכת השלטון.
תנועת הרומנטיקה העריכה ביטויי רגש אישיים, וחתרה להגיע ל"אני האמיתי" שאינו מושפע מנורמות חברתיות. במקביל, אהבה ואינטימיות הפכו למוטיבציה העיקרית של אנשים להינשא.
במאה ה-20, פסיכולוגים החלו לחקור את האושר. פרויד הציע כי התת מודע משפיע על רמת האושר של האדם. מאוחר יותר, פסיכולוגים הומניסטים הפכו את האושר והשגתו למושא העיקרי של גישתם.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה