בית המשפט דחה עוד תביעה ייצוגית נגד איקיוטק
במהלך חודש אוגוסט 2013 הגישה הגב' לבנת יסילביץ בקשה לניהול תביעה ייצוגית כנגד חב' במרום הפקות בע"מ מקבוצת איקיוטק וזאת לפי טענת יסיליביץ, לאור משלוח מאה אלף מכתבי דרישה משפטיים על ידי עורכי הדין של במרום, בגין חיובים שלא לפי ההסכם בין הצדדים.
במסגרת תגובת חברת במרום שהוגשה על ידי משרדו של הכותב, הובא בפני המשפט בין היתר, כי הליכי התביעה הייצוגית בישראל מוגבלים לעילות הקבועות בחוק תובענות ייצוגיות ואילו הגשת בקשה לניהול תביעה ייצוגית בגין מכתבי התראה משפטיים בשם חברה פרטית- אינם נכנסים לגדר המקרים בהם בא חוק תובענות ייצוגיות לטפל.
ממילא הובהר בתגובתה של במרום, כי עצם הגשת תביעה נפרדת רק בגין מכתב דרישה משפטי שנשלח הינה בעייתית ונראה שחוטאת למטרות החוק, כך שממילא טענות מסוג של 'עוגמת נפש' ללא הוכחת נזק אינם מסוג הסעדים שנכון או יעיל לדרוש במסגרת הליכי תביעה ייצוגית.
בתגובתה של במרום הובא גם, כי ניהול תביעה ייצוגית בנסיבות העניין יהווה בפועל את התערבותו של בית המשפט הדן בתביעה הייצוגית בעשרות אלפי תיקים המתנהלים בצורה פרטנית בפני בתי המשפט השונים, כך שעלול להיווצר מצב אבסורדי לפיו בית המשפט המחוזי נאלץ לבטל החלטות של בית המשפט העליון או של בתי משפט מחוזיים מקבילים.
ייאמר, שבעניין איקיוטק אכן נתנו מספר החלטות בבתי המשפט לתביעות קטנות אשר חייבו את החברה לפצות אזרחים שקיבלו מכתבי התראה משפטיים, אך לעיתים גם התובעים נאלצו לבסוף לשלם את החוב לאיקיוטק דווקא במסגרת תביעתם ונראה שהכלל במרבית התביעות שנדונו, גם בבתי המשפט לתביעות קטנות, הנו כי אין מכתב התראה כשלעצמו מייצר עילה משפטית לתביעה בגין עוגמת נפש וכפי שציין בית המשפט הנכבד בתל אביב בתיק 63410-01-14 ביטון נ' איקיוטק, כי: כאשר במקרה שלפנינו טרם ננקטו הליכים של הנתבעת כנגד התובע, וטרם הוכרע קיומו או אי קיומו של חוב לא ניתן לדון בתביעה של עוגמת נפש.
כך או כך, בפסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב בעניין יסילביץ קבע בית המשפט המחוזי בצורה דומה, כי התביעה נגד במרום (איקיוטק) אינה מגלה עילת תביעה ועל כן מחק את התביעה ואת הסעד שהתבקש בתביעה בסך של 27 מיליון ₪.
פסק הדין המלא בעניין ראו כאן
ייאמר, שיום למחרת פסק דינו של בית המשפט המחוזי כאמור, הוגשה בקשה נוספת לניהול תביעה ייצוגית נגד איקיוטק בטענות דומות למדי, והפעם על ידי המועצה הישראלית לצרכנות.
כעת נצטרך להמתין ולראות האם בית המשפט ימשיך וידחה את הבקשות לניהול תביעות ייצוגיות אשר לכאורה אינן מתאימות לתוספת השנייה של חוק תובענות ייצוגיות (התוספת העוסקת בדיני צרכנות), והאם השינוי בזהות המבקשת בבקשה תשנה את החלטות בית המשפט בסוגיה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה