החתימה הדיגיטלית של איקיוטק בראי פסיקות בית המשפט...

למה בית המשפט מאשר את החתימה הדיגיטלית?

פסקי הדין של בתי המשפט מלמדים שיחד עם ההתקדמות הטכנולוגית מתקדם גם עולם המשפט ובימינו כקביעת בית המשפט בת.א. 181890/02  "אין אנו מצפים להגשתם של מסמכים כתובים על עלי פפירוס, או כתובים  על הקלף, כך אין חובה להסתמך אך ורק על חוזים, בין אם הם כתובים בכתב יד ובין אם הם מודפסים במכונת כתיבה או בעזרת תוכנת מחשב" 

בצל ההתקדמות הטכנולוגית והתקדמות המשפט נראה שגם הביקורות הרבות על התנהלותה של חברת איקיוטק ואפילו הקמפיין שנערך נגד איקיוטק בצינור לילה ובסטטוסים מצייצים לא מנעו את החלטות בתי המשפט שהכשירו גם את החתימה הדיגיטלית של איקיוטק. בפסק הדין בעניין איקיוטק נ' בטיטו, כמו גם בפסק הדין איקיוטק נ' יעל ארפי חזר בית המשפט ואישר את החתימה הדיגיטלית של איקיוטק תוך שקבע, שבמילוי פרטים אישיים בטופס באינטרנט ולחיצה על כפתור 'אישור' אלקטרוני יש משום מעשה המייצר התחייבות חוזית "ניתן בימינו להכיר באישור כזה. שנעשה ע"י הנתבעת עצמה. לפיכך ניתן פסק דין"

באותה מידה יש להניח, שבית המשפט היה קובע, כי פעולות שבוצעו מכרטיס פייסבוק של פלוני בוצעו על ידו כמו גם מיילים שנשלחו מתיבת ג'מייל של אלמוני נשלחו ביוזמתו.

למרות הכל, נראה שבסופו של דבר ימשיך עולם המשפט לצד הטכנולוגיה ויכיר לפחות בדרך כלל, כי פעולות שנעשות בשמו של אדם באינטרנט בכרטיס הפייסבוק שלו או במילוי טופס אינטרנטי אחר על ידו, נעשות על ידו ולפחות ככל שלא יוכח אחרת.